Tumgik
#יושב
krembovanil · 7 months
Text
רעיון לפרק של הפיג'מות:
גרי קונה animatronics ושם אותם בהמבורגרי כדרך להרוויח עוד כסף איכשהו אבל ברור שהוא קונה אותם במקום מפוקפק והם מתעוררים לחיים כל לילה
והוא לוקח את עודד לשמור על הanimatronics במשמרות לילה (בלי תשלום כמובן)
חברי להקת הפיג'מות יגלמו את הבובות, ובאופן ספציפי:
Tumblr media
פרדי (פזבר) נייס טו מיט
79 notes · View notes
noalevitan · 2 years
Text
הרובוט האהוב עליי חזר
Tumblr media
28 notes · View notes
hapijamotgifs · 2 years
Text
מחפשת יורשים לבלוג
אז... כמו שאפשר די לראות, הבלוג הזה לא באמת פעיל בזמן האחרון... או יותר כמו בשנה האחרונה, אם לא יותר. אני אישית לא ממש במקום של לנהל אותו כרגע, אבל בגלל שהוא כל כך יקר לליבי, וכמו שאפשר לראות, גם לליבם של הרבה אחרים כאן, אני לא רוצה פשוט למחוק אותו - אני רוצה לתת לו הזדמנות לפרוח שוב. אני רוצה שכל האסקים האלה שיושבים שם ומעלים אבק יקבלו את הגיפים שלהם, אני רוצה שאנשים יהנו לבוא לפה שוב. אני גם לא מהמקימים, יותר כמו האחרונה שנשארה... אז אני רוצה להעביר את הלפיד הלאה - למישהו שייתן את כולו לגיפס של הפיג'מות ✌🏻
אז אני מחפשת יורשים. מעניין אתכם? אוהבים את הבלוג ורוצים לקחת את המשימה על עצמכם? נהנים לעשות גיפים? מתים על הפיג'מות? תשלחו הודעה ונדבר 😉
תודה לכל מי שקוראים ומפיצים, זוהי המדוזה ❤️
27 notes · View notes
haomnamu · 2 years
Text
איזו סערת רגשות עברתי היום באוטובוס. אני מתכנן את הנסיעה עם מוביט, התוכנית - מיניבוס, אוטובוס, רכבת ולסיום עוד אוטובוס.
המיניבוס איחר ב5 דקות, והרמזורים היו מעצבנים, ככה שברגע שירדתי מהמיניבוס האוטובוס הגיע. עליתי עליו ופתאום אני רואה שמוביט עידכן את המסלול והוא עומד לקחת שעתיים במקום שעה. אבל אני כבר מכיר את הקו הזה, ואני מודע שמוביט משקר אז הכול בסדר.
הנסיעה לקחה שעה, כמו שחשבתי, ויוצא שיש סיכוי שאני אספיק לרכבת אחת לפני!!!! וזה יחסוך לי שעההה אבל לא. הגענו לרכבת 2 דקות אחרי שהיא יצאה.
11 notes · View notes
jewvian · 1 year
Note
החידוש באמת לא משהו אבל לעומת לוגן / רורי או לחלופין דין / רורי שבהם הסיפור מרגיש שהוא נסגר, אין עוד מה לספר, הסיפור של רורי וג׳ס עוד פתוח, וזה מה שעושה את כל ההבדל גם אם הילד הוא של לוגן.
מה חשבת על הקטע במסיבה? מאוד מעניין אותי לדעת.
נכוותי יותר מפעם אחד מחידושים אז אני לוקחת אותם בעירבון מוגבל או שבכלל לא מתייחסת אליהם בשום צורה חח 😅
לקח לי שנייה להבין באיזו מסיבה בדיוק מדובר, כי אלוהים רורי בתור וונאבי חננה את פופולארית ברמות, אבל נראה לי שהתכוונת לקטע שג'ס מנסה לשכב עם רורי והיא מסרבת?
מרגיש לי שבשנה שהפרק הזה יצא, לא יודעת 2004 כזה? אמצע שנות האלפיים נגיד? אז הייתי לגמרי מבינה את ג'ס. לא יודעת אם תומכת בו, אבל מאה אחוז מבינה את כל התסכול והזעם והעצבות הכללית של הדמות. כאילו גם היום אני סוג של מבינה את זה, אבל מרגיש לי שבתקופה הנ"ל היה יותר קל לסלוח לדמות כמו ג'ס, היה הרבה יותר קל לתרץ את ההתנהגות שלו.
אבל אנחנו איזה 20 שנה אחרי (איכסה) וההבנות החברתיות שלנו השתנו, כבר אין מקום לתירוצים כאלה או אחרים. דמויות מורכבות תמיד מתקבלות בברכה, אבל מהזווית שאנחנו עומדים בה היום - אין שום דרך אחרת לתאר את מה שג'ס ניסה לעשות חוץ מניסיון אונס. היום אנחנו יודעים שאפילו במערכת יחסים של שנים אפשר לחוות אונס, כאילו המשמעות של המילה הזאת התרחבה הרבה יותר, לטוב ולרע אם בא לנו ממש להיכנס לוויכוח הפוליטי סביב כל העניין. אבל שורה תחתונה? אם נעשה סקר עכשווי בנושא אני בטוחה שרוב הדור הצעיר יקרא לג'ס אנס פוטנציאלי.
עוד דבר דפוק זה המכות. ראיתי אנשים בתגובות של אותו סרטון תומכים באלימות של דין וכאילו, אונס לא - אלימות כן? כאילו מה גבולות הגזרה שלנו בנוגע לאלימות? מצד אחד אנחנו מגנים אותה אבל מצד שני כשזה "מגיע" אז זה סבבה? ג'ס התנהג כמו הדוש בסרטי התיכון של שנות האלפיים אז רורי צריכה אביר גבוה שיפרק אותו במכות? זה קלישאתי ומטומטם.
שורה תחתונה? כל הגברים יצאו חארות בפרק הזה (חוץ מאדם ברודי נסיך שלי היה כיף לראות אותך) ברמה כזאת או אחרת. לג'ס לא הייתה שום סמכות לכפות את עצמו על רורי, ועוד אחרי שהיא רצתה שהוא יפסיק יותר מפעם אחת. היא הייתה פיזית צריכה לדחוף אותו מעליה, ושום תירוץ של "עלית לחדר השינה מרצונך" יהפוך את כל הקטע הזה ללגיטימי. ג'ס התנהג כמו זין, כאילו אין שום דרך לייפות את זה. אבל גם לדין לא הייתה שום סמכות להיכנס בין שניהם, ועוד בהתפרצות אלימה שכזאת בלי שום הקשר מרורי. מילא היה מדבר עם איתה, מילא היה מקשיב לה ומנחם אותה ומתנהג כמו החבר הטוב שהוא רוצה להיות. אבל לא, הוא החליט ישר לקפוץ כמו חמור ולפוצץ את ג'ס במכות.
כל הסצנה הזאת הייתה דפוקה ברמות וכל כך טין דרמה של שנות האלפיים. איך אומרים הצעירים? כל העלילה הזאת התיישנה כמו קוטג' שעומד בסוף של המקרר מאחורי מלא צנצנות ולא יודעים שהוא שם עד שמתחילים להריח משהו חמוץ ויוצאים לחקור לעומק.
זה פסיכי לראות כמה התקדמנו כחברה כי כאילו, אני באמת בטוחה שאם הייתי רואה את הסדרה בזמן אמת הייתי יותר סלחנית כלפי ג'ס, וזה ממש מערער לחשוב על זה.
0 notes
ashenpumpkin · 2 months
Text
פסח ושכחתי לפרסם את הבדיחה הקבועה שלי!
אדם עיוור יושב על ספסל בפארק, נהנה מהשמש ומהרעש שהברווזים עושים באגם ליד, אדם בא וישב לצידו.
לאחר שיחה קצרה האדם נותן לעיוור מצה, האדם העיוור ממש אותה במשך מספר רגעים ואז אומר
"מי כתב את השטויות האלו??"
48 notes · View notes
Text
מכירים את התופעה הזאת של הייטקיסטים שמניחים ברווזון גומי על השולחן, ואם הם נתקלים בבאג להסביר לברווז את הקוד כדי למצוא איפה הם טעו?
יש לי שלושה ברווזים על השולחן בבית מדרש. הם עוזרים לי בשיעורי גמרא.
Tumblr media
הקטן יושב על הגמרא עצמה כדי שלא אאבד את השורה, הבינוני הוא לתרגום מארמית לעברית והגדול כדי להבין מה לכל הרוחות קראתי הרגע. לפעמים הם לא עובדים וצריך לקרוא לרבנית שתעזור לנו.
את שלושתם קיבלתי מקוספליירים בכנסים (אחד בלתזאר מ2d, השניים האחרים מלוציפרים מהאזבין הוטל)
27 notes · View notes
krembovanil · 4 months
Text
Tumblr media
52 notes · View notes
letaot-ze-magniv · 18 days
Text
יוט��ובר שאהבתי בכיתה י העלה סרטון עם הכותרת Zionists are crybabies ואם נתעלם מהעובדה שהוא לא ישרוד יום בחמאס עם ראש מחובר לצוואר, האנטישמיות ושאמן יתפוצץ עליו אוטובוס ובעזרת השם יחטפו את היקרים לו לעזה
איך ברו יושב ואומר בפה מלא שציונים הם בכיינים כשהוא ליטרלי רצה להתאבד כי הוא עבד בDunkin’ doughnuts הקנדי
לרצות להתאבד זה יפה וטוב וכמו כל בן תרבות גם אני הייתי אובדני תקופה וזכותו של כך אדם להיות אובדני מאיזה סיבה שבא לו פשוט איך אתה מסוגל להתנהג ככה ואז לומר לאנשים שכל המשפחה שלהם נרצחה שהם בכיינים… (זה כי הם יהודים)
7 notes · View notes
zonatcannibalism · 6 months
Text
רק אותי מצחיק שחינמיסטים חושבים שמאחורי כל "זיוניסט" פה יושב משרד שלם עם מליון שח כדי להגיד להם איזה פרופגנדה לפרסם?
14 notes · View notes
ani-lo-daredevil · 7 months
Note
שאלות כדי להפיג את כל עניין המלחמה בבלוג (וסתם כדי לדבר על דברים אחרים)
השמינייה או האי? גאליס או שכונה? פסטיגל פנטזיה או פסטיגל גיבורי על? שלוש חברות או אני יכול לעוף? שוקו או נס קפה? שוקו חם או קר?
את בארומה, האם תיקחי א) קוראסון שוקולד ב)בורקס גבינה / תפו״א ג) כריך נחמד לדרך
אולסו. קפה קר, כן או לא?
מה התחבורה הציבורית המועדפת עלייך; א) אוטובוס ב)רכבת ישראל
רן דנקר או דניאל הגרי? ״2 3 ש גר״ או ״את השקיות הוא רוצה להחזיר? ״
אנטולי או ניסים? כוכבה או ראמזי?
אם את רואה סדרות של כאן חינוכית (כדאי לך!) אז
לבד בבית או מקיף מילאנו? האחיין שלי בנץ או לבד בבית? שקשוקה (הסדרה, לא המאכל) או לבד בבית?
נועה קולר או קילר?
תודה על ההשתתפות וסליחה על החפירה
אוי ואבוי לי אמה איזה חידון עשית פההה
1. לא ראיתי אף אחד (ילדת יס) אבל האי הכי עניין אותי מרחוק. התשובה האמיתית זה חצויה
2. לא ראיתי שוב אף אחד (באותה תקופה הייתי באתר הזה ורבלגתי גיפים של הדוקטור פוגש את האחים ווינצ'סטר ושרלוק ביביסי) אבל אליאנה תדהר בגאליס אז נגיד גאליס
3. פסטיגל גיבורי על. לא בקטע רע זה פשוט שיש שם יותר שירים שאני אוהבת. התשובה הנכונה אגב זה לא יאומן כי פסטיגל
4. לעוףףףףףףףףף הייתי לפני שנים בהופעה של הראל סקעת והוא שר את השיר בהדרן וזה היה כזה מהמםםםםם מתה עליו
5. נס
6. שוקו חם כמובן
7. או קוראסון שוקולד או כריך חלומי מלחם דגנים, תלוי אם מחפשת נשנוש קל או אוכל כבד יותר. וכמובן שאייסקפה, אני קווירית
8. מתה על רכבות. יש אפילו מחזמר שלם על רכבות.
9. השאלה הזאת מזכירה לי במיי פסטיגל שהיה קטע ששמו שלט על חדר הלבשה "אליל הנוער של כל הזמנים" ואז רן והראל התווכחו של מי החדר ואז הגיע אחד מהצעירים שאני לא יודעת את השם שלו אפילו והם כזה ביץ' פליז ואז שלושתם פותחים את הדלת ואדם יושב שם. אז רן דנקר
10. עם כל הכבוד לכוכבה שביט אני לא אוהבת סאונד של צעקות לא משנה כמה זה מצחיק. ושירתי בחיל האוויר אז ש-גר נכנס לי ללב
11. ניסניססססס
12. ראמזול 💙
13. לבד בבית
14. האחיין שלי בנץ 😈
15. שקשוקה!!!!!
16. נועה קילה קיפ איט רילה
וואו אמה עשית אחלה שאלות תודה רבה על ההיענות
בהזדמנות זו אוסיף שקרמבו אוכלים קודם קצפת ואז ביסקוויט ושוקולד חלב הכי קלאסי ובמבה על פני ביסלי
14 notes · View notes
feet2eat · 1 year
Note
יש לי ילד שאיתי בכיתה ומדי פעם הוא בא עם כפכפים , הוא ילד ערס כזה חתיך עם תחת מטורף אני יושב בכיתה בדיוק בזווית שאני רואה אותו יש ימים שהוא בא עם כפכפים וכל השיעורים מתחילתם ועד סופם הוא משחק עם הכפות רגליים שלו מול הפנים שלו ואני רואה את הרגל המחרמנת הזאת כל היום בפרצוף שלי היא מידה 40 כזה עם אצבעות קטנות ושמנמנות וכל היום עומד לי בגלל הכפות רגליים המחרמנות האלה. בשיעורי ספורט הוא תמיד מוריד מכנס ואני רואה לא את הזין מבעד לתחתונים ופשוט כל היום הזין שלי מתפוצץ מרוב חירמון על הילד הזה היא החלום
Tumblr media Tumblr media
*התמונות להמחשה בלבד
34 notes · View notes
d1n3n3 · 2 months
Text
‏כן לא כן לא כן לא כן לאכן כאלן לכאן אלכן לא כן, לכן? היכן? לכאן, לשם, פה, שם פה שם פה שמפו פושם משפו פושם מושפ מושב יושב, תשב, שנשב? נשב, שיבה תשוב ישוב תשובו נשוב נשוף, נשף תנשוף נשיפה נעימה, קרה, קטנה משחק מילים לא יותר מדי רע, לאן? לכאן, לאן? לשם! פה! רע! לאן? לשם! לאן? אחר! כן? לא? לאן? היכן? לא! כן? מקום אחר! נתיישב במרום אחר! אחר, שם, פה, שם, פה, אחר, אחלוק, את השמפו, שם, שלי, שם, פה, נחלוק, תשב, ולמרות
למרות
למרות
למרות שהמילים שלי לא יוצאות
תקשיב להן טוב
ולמרות
למרות
למרות
ולמרות שהמילים לא יוצאות
תדבר אותן בקול
אני בעצמי לא יודע
איך לקרוא
בקול רם מספיק
בשביל שמישהו יישמע
אולי רק אתה
אולי אף נשמה
אני חושב
שאולי
שווה לנסות
תגיד לי אתה
3 notes · View notes
eshcolit-sgula · 11 months
Text
טוב שלום, לא עשיתי את זה כבר המון זמן אבל הנה לכם פוסט דיכאון קצר כי אני צריכה לפרוק ואני בייסיקלי נטל לכל האנשים בחיים שלי:
אני אתחיל בזה שזה באמת יפה מאוד שלא עשיתי פוסט דיכאון כבר תקופה ממש ארוכה, לדעתי לפחות שנה ואני באמת חושבת שזאת הייתה שנה טובה יחסית ובצדק לא הרגשתי צורך. עד בערך פברואר האמת שהייתי במצב חרא והייתי בודדה מאוד אז אולי כן כתבתי איזה פוסט רגשות מגעילים כזה, לא זוכרת.
אבל בפברואר הגעתי לצבא ובאמת שהחיים שלי השתפרו כל כך הרבה מאז, פגשתי חברים מדהימים ואת החבר המושלם והמדהים שלי, אני הרבה פחות בבית אז יותר קל לי עם המשפחה ובכללי המצב קצת פחות זוועה.
העניין הוא שעכשיו סיימתי קורס (אכן כן!! ממש גאה בהתקדמות שלי) ועכשיו טירונות ושירות וזה ממש מפחיד אותי ואולי יושב עליי קצת. הכל הולך להשתנות ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. עם הטירונות אני אסתדר, כולה 3 שבועות ואני אשרוד, אני ג�� אהיה שם עם חברים ויהיה מצחיק בסך הכל. אבל השירות קצת מפחיד אותי, זה המון זמן וקיבלתי שיבוץ גרוע ממש (לדעתי לפחות) עם מישהי מקסימה מאוד אבל קצת סתומה ובכללי אני מרגישה שזיינו אותי עם השיבוץ הזה כי התעלמו לחלוטין מכל מה שביקשתי ודי ירקו לי בפרצוף ורמזו לי שלא מגיע לי יותר טוב. אבל עזבו, זה משבר של לפני חודש, השלמתי עם הבאסה ואני אתמודד עם זה כי אין לי פאקינג ברירה, לפחות לא בשנה-שנתיים הקרובות.
בקיצור כרגע אני פשוט מרגישה חרא כולל כזה ושכולם שונאים אותי תמיד ואני פשוט נטל על כולם וכולם נחמדים אליי מתוך רחמים.
כן זה כולל את החבר שלי.
(כמה עובדות על החבר שלי שאתם צריכים לדעת לפני שאני מתחילה: הכרנו בקורס, יש לו בעיות קשב וריכוז, הוא מאמין גדול בטיפול פסיכולוגי והוא בחור די רומנטי)
אני יודעת בוודאות שזה לא נכון כי הבנאדם מאוהב בי לחלוטין (לא ברור למה) והוא דואג להגיד לי את זה לפחות איזה פעמיים ביום אבל איזה קול קטן בראש שלי עדיין אומר לי שהוא שונא אותי והוא בסתר רוצה לזרוק אותי ולא לראות אותי יותר לעולם אבל מתבייש לעשות את זה. אני באמת יודעת שזה בולשיט אבל אני לא שולטת בקול הקטן הזה והוא פשוט מרביץ לי כרגע עם לום. בלי סיבה אני כל הזמן מרגישה שאני כופה עליו את הנוכחות שלי בחיים שלו ואני חופרת לו בטירוף והוא מסנן אותי, נגיד שבוע שעבר היה איזה יום ששלחתי לו איזה 30 הודעות והוא ענה בקושי אז למחרת לא יזמתי שום שיחה ולא דיברנו רוב היום וממש אכלתי סרטים, אבל אז הוא כתב לי "היי מה שלומך סליחה שלא דיברתי איתך כל היום, שכחתי מהקיום של הטלפון שלי. רוצה שיחת וידאו?" ודיברנו שעה כי הפאקינג אוברתינקינג הדפוק שלי מנע ממני בכלל לחשוב שאולי יש סיבה שלא דיברנו ושהכל טוב ואני סתם היסטרית. זה פשוט מחרפן ממש שאני נכנסת ללופים האלה של חוסר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות שמוחקות לי את העובדות מהמוח, כשאני יודעת טוב מאוד שהעובדה היא שהוא אוהב אותי ורוצה לבלות איתי זמן.
מאז שהקורס נגמר היינו ביחד בכל הזדמנות ששנינו היינו בארץ (היו שבועיים שלא נפגשנו כי הוא היה בחול ואז אני טסתי ביום שהוא חזר) וזה פשוט היה מדהים, פשוט להיות ביחד בלי צהל ברקע ולישון באותה מיטה 90% מהלילות שיכולנו ופשוט להנות, אבל התקופה שהיינו בנפרד ממש גרמה לי להבין שאני לא מאוד בריאה לבד. הבנתי שאני מתחילה להיות תלויה בו נפשית וזה לא פייר כלפיו ולא בריא לי.
בשבת האחרונה בקורס הוא היה בגימלים ובערך שעה אחרי שהוא הלך עברתי התמוטטות נפשית כוללת וסחבתי את זה כל השבת וזה דפק אותי גם בשבוע האחרון של הקורס שהיה באמת ממש כיף אבל עדיין הרגשתי חרא. זה היה פחות חרא כשהוא חזר, אבל עדיין שנאתי את עצמי על זה שאני מרגישה קצת תלויה בו. ההתמוטטות אפילו לא הייתה קשורה אליו, אבל היה לי כל כך הרבה יותר קשה לצאת מזה בלעדיו. הוא באמת האדם היחיד שאני מרגישה שאני יכולה להיות אני איתו, אבל הבעיה היא שאני דפוקה בראש ויש לי כל כך הרבה בעיות נפשיות שזה פשוט לא פייר כלפיו שאני משתמשת בו כפסיכולוג.
(אגב, שמעתי שמועה שיש בבסיס שלי פסיכולוג אז ברגע שאוכל אני אלך אליו וסוף סוף אנסה להתחיל תהליך של להבריא. זה דבר ממש גדול אבל אני מאה אחוז שלמה עם זה, ואני יודעת שאני צריכה את זה.)
דיברתי על זה עם החבר שלי, והוא אמר שאני ממש לא צריכה לדאוג כי הוא אוהב אותי ושמח להיות כאן בשבילי לא משנה מה ואם באמת הייתי מקשה עליו הוא היה אומר משהו (מה שסביר להניח נכון, שנתיים של טיפול לימדו אותו איך לתקשר טוב במערכת יחסים), אבל הוא גם הסכים איתי שפסיכולוג זה כנראה רעיון טוב וכדאי שאני אדבר על הדברים האלה גם עם בעל מקצוע שיכול באמת לעזור לי, וזה יהיה יותר בריא לשנינו. אמרתי לו יותר מפעם אחת שאני דפוקה ושלא מגיע לו להיפגע כי יש לי בעיות עם עצמי שלא פתרתי, וגם אם אני אלך לפסיכולוג זה עדיין יהיה תהליך ארוך ולא מאוד מהנה, ונתתי לו אאוט. פשוט אמרתי לו שאם הוא רוצה לסיים את זה פה כדי לא להיפגע אני מבינה את זה ומקבלת, וזאת ההזדמנות שלו לצאת מזה. הוא כמובן אמר לי שאני טיפשה אם אני חושבת שקצת דיכאון יעצור אותו מלאהוב אותי (חמוד מאוד מצידו) ושאין מצב שאני אעבור את זה לבד.
הבעיה היא שהוא סיפר לי על האקסית שלו, שבגללה הוא בכלל התחיל ללכת לטיפול. אני לא בטוחה במאה אחוז מה היא עשתה אבל פה ושם הוא זרק דברים די מזעזעים שקרו איתה וסיפר לי שהייתה לו טראומה די רצינית ממערכות יחסים בכללי, וכשהוא הבין שהוא רוצה אותי הוא מאוד פחד להיכנס לזה ולא רצה ליזום כלום עד שהוא היה בטוח שגם אני רוצה את זה. מזל שאני יזמתי ראשונה. מה שמפחיד אותי זה לעשות לו דבר דומה, או לעשות לו טריגר לתקופה חשוכה יותר בחיים שלו, או כל דבר שיגרום לו להבין שהוא לא יכול להיות איתי יותר כי אני כמוה. שוב, אני יודעת שזה לא נכון אבל אני לא שולטת במחשבות האלה וזה פשוט מחרפן.
הכל איתו באמת מדהים, בחיי לא חשבתי שאני אוהב מישהו ככה, בטח לא מישהו שאוהב אותי. אלוהים כמה שאני אוהבת את האידיוט הזה, כמה אני ברת מזל שהוא האידיוט שלי. אני לא מאמינה שאני בכלל מתלוננת שיש לי חבר שהוא הדבר הכי טוב בחיים שלי כרגע ופלוס מינוס הדבר היחיד שמחזיק אותי.
הבאסה היא שהוא גר רחוק בטירוף וגם לא יהיה איתי בטירונות, אז אם אני לא אפגוש אותו השבוע אני כנראה לא אראה אותו עד סוף הטירונות, זאת אומרת 26 ימים. 26 פאקינג ימים!!!!!! בקורס היינו באותו חדר 15 שעות ביום וכשהיינו בנפרד שבועיים שנינו איבדנו את זה לגמרי והיינו צריכים לאזן את זה עם 5 ימים (כמעט) רצופים של התכרבלות אחת ארוכה. אני לא יודעת אם אשאר בחיים עד אז.
טוב אני אעבור נושא כי אני חושבת שכתבתי איזה עמוד וחצי על אדם אחד. בשיא הכנות, אם הייתי מתרכזת בדברים הטובים גם הייתי כותבת 10 עמודים.
אז ככה, ההורים שלי. אח איזה כיף.
כבר בקורס העובדה שהייתי מחוץ לבית רוב השבוע ממש שיפרה לי את המצב הנפשי ואת ההערכה העצמית הגם ככה נמוכה שלי, אבל בסופשים כל הריבים שלא היה להם אאוטלט במהלך השבוע התנקזו ל36 שעות של חרא וזה היה פשוט עינוי. עכשיו כשסיימתי את הקורס אני בבית כל הזמן, זאת אומרת עם המשפחה שלי כל הזמן ואלוהים ישמור איך לא התגעגעתי לזה. אני כל היום רבה עם ההורים שלי, אמא שלי מבלה אחוז גבוה מאוד מהזמן בבודי שיימינג ובליצור בי דברים חדשים להיות חסרת ביטחון לגביהם, ויש בי כל כך הרבה טינה כלפיהם על כל פאקינג דבר. זה פשוט כבר נהיה יותר מידי.
הבעיה היא שהבנתי שהסיכוי שלי להשיג מגורים בבסיס פתוח הוא נושק לאפס ואני אצטרך לעשות יומיות שזה חרא משלל סיבות, והמובילה בהן היא שאני לא רוצה לגור בבית הזה יותר. למען האמת, המקום הזה הפסיק להרגיש כמו בית כבר ממש מזמן. אני יכולה לנסות לחרטט איזה עניין של תש אבל אולי זה יעבוד רק אחרי שאני אפגוש את הפסיכולוג בבסיס, אז יש זמן. בינתיים אני אצטרך לחיות בחרא הזה שאני קוראת לו בית. הבאסה עם לרצות לברוח מכאן היא שאני מרגישה שאני נוטשת את האחים שלי בטירוף ולא מגיע להם לאכול חרא וחצי כי הם מתחלקים על החרא שלי.
בקיצור, החיים קצת בזבל כרגע.
אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שכתבתי את זה וקצת פרקתי. אני עדיין מרגישה נורא וחרדתית בטירוף ואולי זה שהתחלתי גלולות קצת משחק לי עם הראש ואני גם נראלי מתחילה איזה דלקת גרון, אבל הכל קצת יותר טוב עכשיו.
אם מישהו קורא את זה תודה שבכלל ניסיתם, ואם לא אז באמת שלא כזה אכפת לי, אני כותבת את זה בשביל עצמי.
זה הכל לבנתיים, עד פוסט הדיכאון הבא :)
7 notes · View notes
zhanghaoism · 11 months
Text
אני כשאומרים לי משהו שלא יושב לי טוב ואז אני חושבת עליו שעות וזה הורס אותי מבפנים
Tumblr media
3 notes · View notes
jewvian · 1 year
Note
חשוב!
שליחת מייל נגד תמיכה של משרד החינוך בכנס שמעודד טרנספוביה ו''טיפולי'' המרה! יש לינק בפוסט הזה:
https://www.facebook.com/582918607/posts/pfbid0tnEDM8bsJjjARfYMmyvX1nqPM1fZMfvXziQxCafSqRBRPKkJ872Y6JtS8wHLg6QSl/?app=fbl
לא מספיק מורים עובדים פה קשה, צריכים לסבול פרנק'ס של תלמידים שרוצים להיות ויראלים בטיקטוק, חוטפים מכות בשכר מינימום - ועכשיו שולחים אותם להשתלמויות והרצאות של רבנים ואראל סגל??
הבנ'ט דה ג'וויש פיפל סאפרד אינאף???
אוקיי שחררתי את ההומור והבדיחות על כמה שאראל סגל בלתי נסבל, אבל עכשיו ברצינות.
ראש הממשלה ושר החינוך הבטיחו לנו בפה מלא שהעובדה שאבי מעוז קיבל הרשאות לגעת בתכני לימוד של בתי הספר לא תפגע בתלמידים, לא תפגע בקהילה הגאה, שהכל זה סתם פרנויות של השמאל או וואטאבר - ותראו מה קורה עכשיו!! מול עיניינו המשתאות!!!!
חקרתי עוד קצת על ההשתלמות הזאת, מאיפה היא הגיעה פתאום, וקראתי שמשרד החינוך מתנער מכל הדבר הזה ומאשים איזו פקידה מסכנה שכביכול נתנה אישור מבלי שהיא קיבלה אישור או שקר כלשהו. כאילו. מה?
קונספט חדש/ישן! מאשרים ומתנערים! מצד אחד מחבקים את הקהילה, ביבי מתגאה (קריצה) בראיונות בחו"ל בפלורליזם ובאמיר אוחנה ותראו איזה כיף להיות הומו בישראל! ואז מצד שני הוא מכניס לנו את אבי מעוז בדלת האחורית (קריצה כפולה) כאילו שלא נשים לב.
אז בוקר טוב לכולם! אם חשבתם שניצחון קטן ורגעי על מי יישב בוועדה למינוי שופטים זה מספיק - אז לא. זה לא מספיק בשיט. הממשלה הזאת תמשיך במלוא הכוח להחריב כל שמץ של פלורליזם ודמוקרטיה שעוד איכשהו נשארו לנו כאן, מנהיגים משיחיים כמו סמוטריץ' ומעוז ישלטו בכל פינה קטנה בחיינו כי אף אחד בימין לא חושב לשים להם ברקסים, הרי למה לפרק את הממשלה המושלמת הזאת???? אבל יום אחד הם יקומו מאוחר מדיי ויבינו שהנזק שהם גורמים לו עכשיו זה רק קצה הקרחון בסאגה הפסיכית שהאנשים האלה מתכננים לנו.
אני באמת לא מבינה איך הח"כים בליכוד, השפויים שנשארו, רואים את כל ההתנהלות הזאת ולא חושבים לעצור את רכבת הבלהות הזאת. מה, זה הפחד שיעיפו אותם מהמפלגה? זה הפחד ממה שהקיצוניים בשוליים, שהופכים לאט לאט למיינסטרים, יעשו להם? זאת הדמוקרטיה שאתם טוענים שיש במפלגה?
יואב קיש, שר החינוך, הוא לא אדם מטומטמם. גם לא אבי דיכטר או גילה גמליאל או צחי הנגבי. יואב גלנט קם ודיבר על כמה שהמצב חרא והוא פוטר לכמה רגעים. פאקינג אמיר אוחנה! איך הוא יושב עם אנשים שרק רוצים למגר אותו והומואים אחרים מהמרחב הציבורי? ניר ברקת, איש עסקים מצליח ושר הכלכה, אתם רוצים להגיד לי שלא מתהפכת לו הבטן מהאזהרות שמומחים מהארץ והעולם מזהירים לגביהם מעל כל פלטפורמה אפשרית?
ובראשם, מר בינימין נתניהו, הוא באמת מסכים להתעלם מהכל ולצלול עם הראש קדימה אל תוך התהום הזאת?
באמת שאני לא מבינה מה קורה כאן, והלוואי שה"טעות", כמו שמשרד החינוך מגדיר אותה, שהיא ההשתלמות הזאת זה רק משהו נקודתי.
אבל כמו שזה נראה, וסליחה על הפסמיזם, זאת רק ההתחלה ודברים ילכו ויחמירו אם הציבור השפוי שנשאר דומם עד עכשיו לא יקום וייקח חלק במחאה הזאת.
שרק נראה ימים טובים יותר, מה אני אגיד לכם.
2 notes · View notes