certaintyphoongiver-blog

[certaintyphoongiver-blog]

רשלנות ברשות ציבורית

רשות ציבורית: רשלנות הרפואית

 הרשות התרשלה בהפעלת סמכויות ביצוע או בהפעלת שיקולי מדיניות. הנטייה היום היא להטיל כמעט תמיד אחריות על המדינה כשמדובר על נזק פיזי. המשמעות של הטלת אחריות על המדינה = משלמים על הנזק מכספי הציבור. ס' 7 ו7ו לפקנ"ז- מסבירים את האחריות של עובדי מדינה וגם של עובדי ציבור כאשר ההנחה שלא ניתן לתבוע עובד מדינה או עובד ציבור. התביעה היא נגד הרשות אך לא נגד העובד ספציפי. ס' 8 לפקנ"ז- לרשות השופטת יש חסינות מוחלטת.

בפ"ד פז נ' מדינת ישראל- נקבע כי לא הייתה רשלנות הרפואית. באוביטר, הש' ריבלין אומר שיש להטיל בנסיבות כאלה חובת זהירות על המדינה גם בגין נזק כלכלי (פ"ד אתא נ' אילקו, פ"ד קורנפלד נ' שמואלי) פ"ד שתיל- מה הנזק שהתרחש? פיזי או כלכלי? אם מדובר בנזק כלכלי--->האחריות מצטמצמת. דוגמאות שמייחסות למדינה התרשלות רפואית בהפעלת סמכויות הביצוע: פ"ד גורדון, פ"ד שתיל, פ"ד גרובנר

הבעיה בקבוצה של רשויות ציבוריות- האם ביהמ"ש חושב שהציבור צריך לשאת באחריות על נזקים כלכלים כמו שקרו בפרשת פז?

מפגעי סביבה נרחבים

במקרים של פגיעות המוניות, לאנשים שהאירוע הנזיקי משפיע עליהם נגרמים הרבה סוגים של נזקים: פיזיים, נפשיים והכי הרבה כלכלים. למשל: מכלית הדלק שזיהמה את כל מפרץ אילת פוגמת בכל התיירות ובמשתמע מכך. הבעיה: לנזק כלכלי טהור יש  פוטנציאל השתרשרות אינסופי כמעט. ברוב שיטות המשפט לא מפצים על סוג נזקים כאלו, עקב קיצוניות הסיטואציה.

לסיכום: בארץ נראה שבנסיבות מסויימות מפצים על נזק נפשי וכלכלי, במדינות אחרות לא ולכן בעניין הזה אנחנו יותר מפותחים.

נזק בלתי ממוני טהור

נזק ישיר (מעגל ראשון)

נטיית ביהמ"ש הייתה למנוע מהניזוק לתבוע עבור נזק בלתי ממוני טהור, בעיקר מהסיבה שלא ניתן לאמוד אותו גם פרקטית וגם קונספטואלית. בעבר בארץ היית מקבל מעט פיצויים אך זה השתנה. פ"ד דעקה- הראשון שדן בפגיעה באוטונומיה. בשאלה איך אומדים סבל אנחנו רוצים שתהיה אחדות על מנת להשיג הרתעה יעילה:            צדק אופקי- אנשים זהים צריכים לקבל יחס זהה.            צדק אנכי- אדם שנפגע יותר, צריך לקבל פיצוי יותר גדול.

  איך ניתן ליישב את ההחלטות השונות?    בשניהם מדובר על הש' אור    וכנראה שבאדנה    הש' התרשלו

כיצד אפשר ששני הצדדים יהיו בהרתעה יעילה ושהתובע לא יקבל כפל פיצוי?

           1.

סוברוגציה

(

ס' 6 בכל חוזה ביטוח)

- מצב בו חברת הביטוח נכנסת בנעלי התובע כנגד הנתבע.

           2.

תשלום לקרן

(דוגמת הקרן לנפגעי תאונות דרכים)- נניח נגרם נזק של 100: המעוול ישלם 100 לקרן חיצונית והקורבן יקבל        100 מהביטוח. יעיל כאשר המעוול בפשיטת רגל ולא יכול לפצות. רעיון זה יעיל כלכלית אך אינו עבד בשום מדינה.

פ"ד דעקה-

אור,

הרחיב את הקטגוריה של נזקים לא ממוניים כך שיחולו גם על פגיעה באוטונומיה.

בהיבט

אקסאנטה,

אנחנו רוצים לתמרץ את הרופאים לעשות את הדבר הנכון- להשיג הסכמה!

פ"ד ויינשטין נ' ברגמן- נקבעו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.

פ"ד אדנה- לא נפסקו פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.

האם פגיעה באוטונומיה היא ללא גבולות?

פ"ד תנובה- תנובה לא סיפקה לנו מידע על סיליקון בחלב ונפגעה לנו האוטונומיה! הפיצוי ניתן על תחושת הגועל– רטרואקטיבית. נאור- בנזק דיגניטרי, כל עוד לא שאלו אותי מגיע לי פיצוי. מנגד, פרוקצ'ה- ב נזק דיגנטרי נקבל פיצוי רק במקרים שניתן להוכיח שיש לניזוק העדפה סובייקטיבית אמיתית (כשרות).

נזק עקיף (מעגל שני)

יש עוולה בין שני אנשים שונים. אני צופה בעוולה ונגרם לי נזק. האם אפשר לפצות את הניזוקים העקיפים? עד פ"ד אלסוחה- שאלה זו לא הייתה ברורה. 4 תנאים לפיצוי ניזוקים עקיפים:            1. זהות התובע- קרבה ראשונה, הוגמש.            2. קרבה במקום ובזמן          3. התרשמות ישירה- אני אראה בעצמי.            4. פגיעה חמורה ורצינית - ריבלין בשוויקי: פיצוי בגין נזק פיזי יקום רק כאשר מדובר בנזק ממשי ובעל השפעה על יכולת             תפקודו. (פ"ד עיזבון תמי קרן- לא הוכח תנאי זה ולכן בנותיה לא קיבלו פיצויים)

פ"ד לבנה יניב- האישה היא הניזוקה הישירה ולכן פיצוייה התקבלו. בנוגע לאב שהוא ניזוק משני הם מגיעים לפיצויים על אף שהתנאי ה-4 (פגיעה חמורה- שכן ילדם מת, אך לא התאשפזו) לא מתקיים. ריבלין, התנאים באלסוחה נשארו בכוונה גמישים.   פ"ד בכור- התינוק נולד ומת אחרי 5 שעות....... פ"ד שוויקי- אב שחלה במחלת לב עקב בנו שנהרג ובנו אחר שנפצע. לא הוכח קש"ס בין אירוע הנזיקין לבין מחלת הלב- אין פיצוי!