balaslaw

[balaslaw]

?ייבום וחליצה - מה המשמעות

בישראל מופעל דין דתי, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין של יהודים. זאת, כחלק מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). לכן, לרבנות יש סמכות בלעדית לנישואין וגירושין. במקרה של ייבום וחליצה, מדובר במצבים שבהם הבעל נפטר, כאשר אין לו ילדים משותפים עם אשתו. אז, כדי להמשיך את השושלת שלו, צריכה האישה, בהתאם לדת, להינשא לאחיו של בעלה. הלכה זו לא מיושמת כיום, אך דרך התרת חובת ייבום, אכן חלה עד ימינו אנו ועל כך - במאמר זה.

במאמר זה נסקור: הלכות ייבום וחליצה, ייבום וחליצה כיום וכן מצבים שבהם האישה לא מקיימת את חובתה לחליצה ונותרת עגונה.

נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לידיעתכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:מהן הלכות הייבום והחליצה

כאשר מדובר בזוג אשר אין לו ילדים משותפים והגבר נפטר, אזי יש ליישם את הלכות הייבום והחליצה. על פי ההלכה, האישה שמחויבת להמשיך את שושלת בעלה המת, צריכה להינשא לאחיו, במטרה להמשיך את השושלת המשפחתית שלהם.

חשוב לציין כי על האישה להסכים לכך וכך גם על האח להסכים. במידה ואין הסכמה או שהאחים נשואים ו/או קטנים, יש לקיים את הלכת החליצה. על פי הלכת החליצה, יש לבצע טקס בנוכחות עדים, שבו האישה חולצת את סנדל האח ויורקת על הרצפה מול פניו של האח, באומרה "ככה ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו". הלכות הייבום והחליצה מתוארות בספר "דברים", כדלקמן:

"(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: (ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: (ז) וְאִם לֹא יַחְפּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: (ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ: (ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:(י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל:"

:ייבום וחליצה כיום

משנות ה–90, החלו לא לממש את הלכת הייבום בבתי הדין הרבניים, בשל חשש לביצוע הייבום ממניעים זרים, כמו למשל קבלת הירושה מהאלמנה, או בשל יופייה של ה"גיסה" לשעבר. לעומת זאת, הלכת החליצה מחייבת את הצדדים. הלכה זו כאמור כוללת, עד ימינו אנו, את טקס החליצה המחייב בבית הדין הרבני, שם האישה תבצע את אקט החליצה מול גיסה לשעבר, במטרה להראות לו שלא קיימו את שושלתו של המת ובכך מצערים אותו.

:השלכות באם לא מקיימים חליצה

כאמור, החליצה מחייבת גם כיום. אם האישה לא תסכים לביצוע החליצה, היא בעצם תישאר עגונה ולא תוכל להינשא בשנית, דבר שקורה לא פעם בשל נסיבות כאלו ואחרות. במידה והגבר לא יסכים לבצע את הטקס וישאיר את האישה עגונה, אזי גם הוא לא יוכל להינשא עד ביצוע אקט החליצה.

:לסיכום

בשונה ממקומות רבים בעולם, בדיני המשפחה בישראל מעורבים הן דין האזרחי-הכללי ועקרונות השוויון והן הדין הלכתי, שלעיתים עלול להקשות על צדדים שאין להם חיבור לדת ואינם מאמינים בהלכות היהדות. אי לכך, בכל הנוגע להליכים הקשורים לתא המשפחתי ולמעורבות של בית הדין הרבני, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

עורך דין לענייני משפחה, יוכל לפנות לערכאה הרלוונטית המטיבה עם הפונה וכמובן להציג את ההשלכות של כל הליך והחלטה, במיוחד בנושא כה רגיש, עם השלכות עתידיות על המשך החיים. עורך דין לענייני משפחה אשר ייצג פונה אשר חלה עליו חובת ביצוע של ייבום וחליצה, יוכל להסביר לו את האפשרויות העומדות לפניו ולעיתים גם לסייע במציאת הנסיבות הרלוונטיות לביטול הטקס.

[balaslaw]

אז מהי תביעת כתובה? ומה חשוב וכדאי לדעת על כתובה?

דמיינו שאתם מתחתנים. בעת מעמד החתונה, אתם מתחייבים בכתב, בהסכם מחייב, לשלם לצד השני, תשלום מסוים, ביום שאתם מתגרשים. דמיינו שלצורך התפארות, אתם מתחייבים לשלם סכום עצום שאין לכם. סיימתם עם הדמיון? זוהי, על רגל אחת – תביעת כתובה. על כך – במאמר שלהלן.

במאמר זה נסקור: מהו אותו מסמך המכונה כתובה, מהי ההתחייבות שעליה הגבר חותם וכן כיצד תובעים כתובה. נדגיש כי המאמר מובא לידיעת הקוראים, ולהבנתם, ובהתאם רצוי ומומלץ שלא לראותו כתחליף להתייעצות עם עורך דין העוסק בתחום המשפחה.

:כמה מילים כלליות

במעמד נישואיהם של שניים, הגבר יעניק לאשתו את שטר הכתובה, שהוא תעודה שעליה חתם לפני טקס החופה, המפרטת כי עליו לזון אותה ולכלכלה כל עוד יחיו יחדיו. עוד חתם כי במידה ולא יחיו ביחד, יהיה עליו להעביר לה את הסכום הנקוב בכתובה (שאותו קבע הגבר בעצמו), במידה והיא תתבע את סכום הכתובה. הסכום כאמור משתנה ונתון להחלטתו של הגבר, כאשר יש עליו השפעות חברתיות בעת כתיבת הסכום. בעת חתימה על הכתובה ועל סכום הכתובה, יהיה הגבר ליד גברים נוספים, ביניהם אב הכלה. כמו כן, בטקס החופה, שאליו הגיעו מרבית קרוביו וחבריו, יהיה עליו להכריז (או שהרב הוא זה שיכריז), את הסכום שעליו חתם בכתובה. בואו ולא נשכח כי מדובר ביום מרגש עבור הזוג וכי מחשבה על תביעת כתובה לרוב לא תעלה במוחם של הצדדים. לכן, גברים רבים מרשים לעצמם להפריז בסכום, גם אם יכול להיות שבעתיד יהיה להם מאוד קשה להשיגו.

:כתובה מהי

כתובה הינה מסמך שמוסר הגבר לאשתו, שבו מצוינת התחייבותו של הגבר לדאוג לאשתו. על פי ההלכה, האישה נחשבת כקניינו. תכליתה של הכתובה, היא הגנה כלכלית על נשים, זאת מתפיסה כי הן נשענות על הגבר ותלויות בו כלכלית, לאחר שנים רבות שבהן היו עקרות בית ולא התפרנסו בכוחות עצמן.

כחלק מחובותיו של הבעל כלפי אשתו, ישנה חובת "כסות וענות". לפי פרשנים, מדובר בדאגה כלכלית, לרבות מזון, לינה, ביגוד ואף קיום יחסי מין. מלבד מחויבויותיו במהלך נישואיהם של השניים, הגבר מתחייב שלא יחסר לאישה כל צורך, גם במידה ויתגרשו, עד למתן הגט (זאת אומרת במהלך הליך הגירושין, לדוגמא, באמצעות מזונות אישה), או במצב שבו תתאלמן האישה. בכתובה יצהיר הגבר על סכום שאותו הוא מבטיח לשלם לאישה בעת סיום הנישואין. את הסכום הזה יכולה האישה לתבוע בסמוך להליך הגירושין – וזאת בהתאם לנסיבות הגירושין. יש מקרים שבהם לא תוכל לממש את סכום הכתובה – ועל כך בהמשך.

:תביעת כתובה

בעת הגירושין, תוכל האישה להגיש תביעת כתובה כנגד בעלה – וזאת לבית הדין הרבני בלבד, שהוא הערכאה היחידה המכירה במסמך הכתובה. כאמור, תביעת כתובה תוכל להיעשות גם לאחר פטירתו, וזאת בסמוך להגשת צו קיום צוואה או ירושה. כלומר, תביעת הכתובה תעשה או במות הבעל או בעת גירושין. האישה תגיש את התביעה על הסכום שעליו חתם והצהיר הבעל בשטר הכתובה. ישנם מקרים שבהם יחליטו בבית הדין הרבני, להקטין את הסכום ולעיתים אף לקבוע כי לא ניתן לממש את הכתובה. הסיבות לביטול הכתובה או נקיבת ערך מופחת, הן למשל: תקלה טכנית בכתיבת הכתובה (לדוגמא, בחתימת העדים), קיומו של מסמך אחר שגובר על הכתובה (כמו הסכם ממון המתייחס אליה) ובמקרים שבהם ה"אשמה" בגירושין היא בהתנהלות האישה. לדוגמא: במידה ואישה בגדה בבעלה ובגידתה הובילה לגירושין, לרוב לא יותר לה מימוש הכתובה. הפחתה ולעיתים אי קבלת כספי הכתובה, יכולים להיות גם במקרים שבהם האישה לא משתפת פעולה בניסיונות לשלום בית במהלך ההליך. מקרים אשר יכולים לשפר את סיכויי זכאותה של האישה לתבוע כתובה, הינם: גילוי בעיות רפואיות אצל הגבר (מומים ומחלות שהוסתרו),התנהגות פסולה של הגבר, אלימות מילולית ו/או פיזית כלפי האישה, דחיית בקשה לשלום בית מצד הגבר, סרבנות גט וכדומה.

:לסיכום

תביעת כתובה תעשה רק בשני מקרים מוגדרים. גם אז, בנסיבות מסוימות, יתכן שיקבע בית הדין הרבני (שהוא הסמכות הבלעדית העוסקת בענייני כתובה), שאין זכאות למתן כספי הכתובה, או שיקבע סכום נמוך מהנקוב בכתובה. בכל רצון לתביעת כתובה במהלך הליך גירושין, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל לטפל בנושאי הכתובה, תוך בחינת הנסיבות הספציפיות למקרה וסקירת סיכויי התביעה. כמו כן יוכל לטפל בראייה כוללת בהליך הגירושין, לרבות בתביעות הנלוות השונות בשתי הערכאות הרלוונטיות, שהן בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.

[balaslaw]

?גירושין ברבנות – איך עושים זאת

אתם/ן רוצים/ות להתגרש, אבל איך עושים זאת? מה הדברים הבסיסים שחשוב לדעת? בדיוק לשם כך, חיברנו מאמר בנושא. במאמר זה נסקור: מהו הליך הגירושין בישראל ומהן העילות שבגינן מאפשרת הדת היהודית לפרק את הנישואין ולהתגרש. כמו כן, נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:קצת רקע

בשונה ממדינות מפותחות אחרות, מדינת ישראל, בכל נוגע לדיני אישות (כלומר, לנישואין וגירושין), כפופה לדין דתי ומתנהל�� לפיו. מכאן, שזוגות שאינם נישאים כדת וכדין, אינם מוכרים בישראל. הערכאה המשפטית הרלוונטית לענייני נישואין וגירושין, היא בית הדין הרבני. הזרוע המבצעת של ענייני הרישום, היא הרבנות הראשית לישראל, אשר פועלת בכל עיר, שבה ייעשה רישום לנישואין, כמו גם פתיחת תיק לגירושין.

:הליך הגירושין בישראל

כאמור, בישראל, דיני האישות נקבעים על פי כל דת. לגבי יהודים, דיני האישות ייושמו בהתאם להחלטות בית הדין הרבני וכך גם הליך הגירושין, וזאת בהתאם לסמכות הניתנת בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). חוק זה מקנה לבית הדין הרבני, סמכות בלעדית בדבר נישואין וגירושין, אך לא רק, אלא גם סמכות נגזרת לעסוק בכל נושא אשר קשור מטבעו להליך הגירושין, בהליך של "כריכה", למשל: תביעת כתובה, חלוקת רכוש, מזונות ונושאי משמורת ילדים.

בעת ההחלטה להתגרש על ידי אחד הצדדים או על ידי שניהם, יפנו השניים לבית הדין הרבני ויגישו תביעת גירושין. במידה וישנן הסכמות בין השניים, הם יוכלו להגיש הסכם גירושין שכולל את כל הנושאים הרלוונטיים, לתקפו בבית הדין הרבני ולעבור להליך הגירושין בפועל. במידה ואין הסכמות בין השניים, יתנהלו הליכים ודיונים רבים, על מנת להוכיח את הטענות ובמטרה להגיע לעילת הגירושין, שהיא סיבה שבגינה מתיר בית הדין הרבני לסיים את הקשר הזוגי, וזאת בהתאם להלכה היהודית. נבהיר כי הנישואין הינם ערך עליון ביהדות ולכן לא ימהרו לאשר גירושין, במידה ואין סיבה מהותית לגירושין ביניהם. במקרים מסוימים יוצע הליך שלום בית, שבו הצדדים עורכים הסכם שבו הם מנסים, במשך תקופה מסוימת, לשפר את מה שמפריע להם. במידה והסכם זה לא צלח, ימשיכו בהליך הגירושין.

לאחר מציאת עילת הגירושין, יעברו לביצוע טקס מתן הגט, שהוא בעצם קלף שאותו הגבר מוסר לאישה, שבו הוא משחרר את "בעלותו" ממנה ו"מגרש" אותה. לאחר הליך הגירושין ומתן הגט (אשר בעיקר מחייב את רצונו ��חופשי של הגבר), יוציא בין הדין הרבני פסק דין הצהרתי, שישמש את השניים בכלל ההליכים האזרחיים הקשורים לגירושין ביניהם.

:עילות גירושין – לפי הדין העברי–דתי

כאמור, עילת גירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר נישואין, שהוא ערך עליון.

להלן עילות הגירושין המופיעות בהלכה:

מומים ומחלות – מדובר בעילה שתעלה על ידי אחד מהצדדים, במידה ולבן הזוג או בת הזוג היה מום או מחלה מלפני הנישואין, שעליו ידע/ה ולא שיתף/ה את הצד השני. הטוען/ת לעילה יצטרך/תצטרך להוכיח כי לא ידע/ה על כך ולא הייתה לו/ה אפשרות לדעת על כך.

מעשה כיעור – עילה המופנית כלפי האישה וזאת כאשר "עשתה מעשה שאישה צנועה לא תעשה". מדובר בהגדרה סובייקטיבית, עפ"י גישה שמרנית ודתית של בית הדין הרבני. קרו מקרים בהם יחסים אפלטוניים נרמזו כמעשי כיעור, בשל הלכות בדת העוסקות בייחוד (למשל, איסור על אישה נשואה לשהות בחדר סגור עם גבר אחר. לדוגמא, אם מגיע בעל מקצוע לביתה, עליה להשאיר את דלת הבית פתוחה. כמובן שזו דוגמא בלבד).

בגידה – מדובר בעילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר בקיום יחסים אינטימיים של האישה עם גבר שאינו בעלה, דבר המכונה "בעילת זנות". עילה זו מחייבת את הגט של השניים, גם אם ימחל לה בעלה (לכן חשוב לציין כי במידה ובעל מעלה טענות כאלו בבית הדין הרבני, מדובר בנקודת אל חזור). האישה גם לא תוכל להינשא למאהב שעמו זנתה: "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין – עילה העולה על ידי האישה כנגד בעלה. מדובר בעילה העולה רק במקרים ספציפיים ולרוב כאשר מדובר בבעיה רפואית (כדוגמת אימפוטנציה) ונוגעת לחובה שבהלכה, לקיום מצוות פרו ורבו.

:לסיכום

גירושין הם נושא מורכב למדי. לכן – אם אתם/ן רוצים/ות להתגרש, אנו מקווים שמאמר זה נתן לכם/ן מעט רקע. השלב הבא, יהיה להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.

[balaslaw]

תביעת מזונות – מה חשוב לדעת? ואיך תעשו זאת נכון?

התגרשתם, ועתה את זקוקה לסיוע כספי בכל הנוגע לטיפול בילדים, משום שהם גדלים בביתך. מה הדין במקרה כזה? מתי תהיי זכאית למזונות? על כך – במאמר שלהלן. במאמר זה נתייחס למזונות ילדים ונסקור: מהם מזונות ילדים, מהי תביעת מזונות ובאילו מקרים יהיה ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות.

נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:רקע

מזונות הינם תשלום הניתן על ידי צד אחד, המחויב לצד השני. לרוב, מדובר על מזונות ילדים, שהם תשלום שיועבר על ידי הורי הילד, לילד, כאשר הם אינם חיים ביחד (התשלום בד"כ יועבר על ידי האב לילדיו). מזונות יכולים גם להינתן לאישה בהליך גירושין, משום שהגבר חייב לזון ולכלכל אותה כל עוד הם נשואים, כלומר, עד מתן הגט.

:אז מהם מזונות ילדים

מזונות ילדים הינם תשלום הניתן לילד, לרוב על ידי אביו, כאשר האחרון אינו מתגורר עמו (בד"כ בשל פרידה של ההורים). עקרון זה נגזר מההלכה, אשר מגדירה את חובת האב המפרנס לדאוג לילדיו, ונתמכת על ידי הפסיקה והחקיקה ישראלית, הקובעות כי עקרון העל הוא טובת הילד, לרבות החובה לאפשר לילד התפתחות תקינה וגידול ראוי, ע"י חלוקת הנטל בין שני הוריו, בין אם הם חיים יחדיו או לא. את המזונות וגובהם, יש לקבוע בהתאם לגיל הילדים וזאת על פי החלוקה הבאה:

ילדים מגילאים 0 ועד גיל 6 – מוגדרים בדין העברי "קטני קטנים". בגילאים אלו קיימת חובת תשלום מוחלטת על האב. דבר זה נתמך בפסיקה המודרנית ב"חזקת הגיל הרך", אשר קובעת כי ילדים מתחת לגיל 6 נשארים במשמורת אצל אימם.

ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – בגילאים אלו קיימת חלוקת נטל בין האם לאב, בהתאם לסוג המשמורת ולהכנסותיהם של ההורים. על פי דין תורה, האב בלבד מחויב לשאת במזונותיהם, אם כי לאחרונה החלה התחשבות באב, ע"י בחינת יכולתה הכלכלית של האם. יוער כי במידה ומדובר במשמורת בלעדית, הנטל לרוב יהיה על האב, אך במידה ומדובר במשמורת משותפת, אזי בעקבות פסק דין תקדימי מהשנים האחרונות (בע"מ 919\15), יחולק נטל המזונות בין בני הזוג, במידה והמשכורת שלהם אינה שונה. זאת, משום שזמני השהות זהים ואין סיבה שצד אחד יחויב בתשלום כפול.

ילדים מגיל 15 ועד גיל 18 – כאן מוגדרים מזונות הילדים בדין העברי כ"דין צדקה", זאת אומרת שאין חובה לתת אותם והם תלויים בהשתכרותם של ההורים. בהתאם לפסיקה עדכנית, יועברו מזונות בגילאים הללו, אך בתעריף מופחת בשליש.

גילאי 18 והלאה – היות ובישראל ישנה חובת גיוס, במידה ויש ביכולתם של ההורים לעמוד בכך, יתכן שייקבעו מזונות גם בתקופת הצבא, שירות לאומי ולימודי עתודה.

:הגשת תביעת מזונות

הגשת תביעת מזונות, לרוב תוגש בעת פרידה של בני הזוג, אשר גידלו קודם לכן את הילד, ביחד. סיבה נוספת נוגעת להולדה ולהכרה באבהות. ככלל, ישנן שתי ערכאות אשר ניתן להגיש להן תביעת מזונות: האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, שהיא ערכאה העוסקת בכל הנוגע לדיני אישות, ושואבת את סמכותה מחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 (להלן: "חוק בתי משפט לענייני משפחה").

הערכאה השנייה היא בית הדין הרבני, אשר עוסק בענייני גירושין ונישואין בסמכות בלעדית. בנוסף, יש לו סמכות נגזרת בכל נושא אשר קשור מטבעו להליך המרכזי, כמו למשל: תביעת מזונות ילדים בעת גירושין. היות וישנן שתי ערכאות מקבילות, נקבע כי הערכאה הראשונה אשר מקבלת את התביעה, לה תינתן הסמכות לדון בה, דבר שמכונה "מרוץ הסמכויות", לאור רצונו של כל אחד צד להתדיין בערכאה שמטיבה עמו.

:תביעה על הפחתת מזונות

נושא מזונות הילדים אינו חלוט וניתן להגיש בכל עת תביעה להפחתת מזונות בפני הערכאה המשפטית הרלוונטית. על מנת לתבוע הפחתת מזונות, יש להגיש לערכאה הדנה, הוכחה לשינוי נסיבות אצל הקטין או אצל אחד ההורים. בפסק דין ע"א 442/86, קם נ' קם, קבע בית המשפט כי יש להוכיח את התנאים המצטברים הבאים, במטרה להפחית דמי מזונות: נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות, אשר השארתו על תילו תגרום לחוסר הוגנות וכי הצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא (כלומר, משתמע) לשינוי בהתאם לנסיבות. ישנם מקרים שבהם מתחייבים הצדדים בהסכם הגירושין, שלא יעשו שינוי בסכום המזונות. אין בסעיף זה להגביל את ההפחתה, אם כי קיומו יקשה על נטל ההוכחה של המבקש.

[balaslaw]

גישור משפחתי – מה המשמעות ומה חשוב לדעת?

ככלל, גישור נועד למנוע חיכוכים בערכאות המשפטיות, במטרה להגיע לעמק השווה בין הצדדים, בצורה הוגנת. עם השנים, הליכי גישור שונים נהיו הכרחיים בהליכי משפחה, וכן שכיחים למדי בהליכים אזרחיים ואפילו בהליכים פליליים (שם יש מונח שנקרא "שופט מוקד", שמסייע לצדדים, לעיתים, בהצעה להסדר טיעון). כיום, ישנם מקרים שבהם בית המשפט מחייב את הצדדים לעבור הליכי גישור – וזאת אם בית המשפט רואה כי הפערים יכולים להיפתר גם ללא התערבותו.

בתחום דיני המשפחה, קיימת חובת התדיינות בגישור, בטרם הגשת תביעת גירושין. הדבר מכונה בשפה המשפטית "יישוב סכסוך", בהתאם להוראות הדין.

לגישור יש מספר עקרונות מפתח והם: קיומה של מחלוקת, רצון חופשי ואמיתי של הצדדים להגיע לפתרון, מוכנות הצדדים להסדיר את המשבר על ידי גורם עצמאי וניטרלי והגעה להסכם יציב – במטרה שלא להגיע למצב זמני, שבסופו יפנו השניים לבית המשפט.

במאמר זה נסביר על גישור ויתרונותיו ועל הליכי גירושין. כמו כן, נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:הגישור ויתרונותיו

כאמור, הגישור הינו שיטה שנועדה להביא את הצדדים להתדיינות, שלא במסגרת משפטית וללא וויכוחים ומחלוקות, במטרה להגיע לפשרות והבנות ככל הניתן, וכך במקרים מסוימים לזנוח את ההליך המשפטי ולמצוא פתרונות אחרים.

כאשר מדובר בגישור בהליכים משפחתיים, מדובר באפשרות מעולה, היות ומלבד המחלוקת המשפטית, מעורבים רגשות רבים, דבר שיכול להסעיר את הרוחות ולהפוך ללא צורך, את ההליך המשפטי, לארוך ומתיש.

להלן, מספר יתרונות להליך הגישור במשפחה: חסכון כספי – וזאת בשל צמצום הליכים משפטיים וחסכון בתשלום לגורמי מקצוע כגון אקטוארים ועורכי דין. שמירה על יחסים טובים בין בני המשפחה – וזאת ברוח טובה שאינה לוחמנית, ללא כל שימוש בקלפי מיקוח בניהול ההליך. כמובן שהדבר נחוץ כאשר מדובר בבני משפחה, אשר יחסיהם לא מסתיימים מחוץ למפתן בית המשפט, למשל בעת גירושין וכאשר ישנם ילדים משותפים. יעילות – במקום להתכתש באינספור הליכים ובקשות, ניתן להגיע לסיכום ולפשרה בהליך הגישור ולמנוע התדיינות יתר בערכאה המשפטית.

כמו בכל דבר, גם להליך הגישור יש חסרונות ויש הרואים אותו כלא אפקטיבי מספיק, כמוביל לפשרה שאינה החלטה מחייבת וכפתרון שאינו משקף בהכרח את רצונם האמיתי של הצדדים. הכל כמובן תלוי בסיטואציה ובנסיבות.

:גישור משפחתי

גישור משפחתי הוא פתרון לסכסוך במסגרת תא משפחתי, מחוץ לכותלי בית משפט. לרוב, מדובר בהליכים שיש להם משמעות רבה לחייהם של הצדדים ואף לילדיהם המשותפים. גישור בתא המשפחתי, במיוחד בעת גירושין, יוכל לשנות את פני הגירושין מקצה לקצה, להקל על הצדדים, לייעל את ההליך ולחסוך לצדדים כסף רב.

גישור במשפחה ייעשה לא רק בין בני זוג ובהליכי גירושין. להלן, מספר דוגמאות למצבי גישור משפחתי נוספים: גישור עסקי בין שותפים שהם בני משפחה וגישור בנוגע לצוואות וירושות.

:גישור בגירושין

מלבד הליך הגירושין בפועל ושינוי הסטטוס הזוגי של כל אחד מבני הזוג, על השניים להתיר נושאים נוספים שנקשרו בחייהם המשותפים, כגון: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. כל אחד מהנושאים הללו, עלול להוביל לאינספור דיונים ומחלוקות בין הצדדים. גישור מקדים יוכל להביא את השניים לתיאום ציפיות הנוגע לפרידתם, בכל אחד מתחומי החיים שנוצר בו שיתוף.

יש לציין כי השניים יכולים לבחור אם ברצונם להגיע יחד להליך גישור, לפני הגשת תביעת גירושין ואף לסכם על הסכם גירושין מטעם שניהם, עם עורך דין משותף. כיום קיימת חובת ניסיון גישור ואם השניים לא פונים בעצמם להליך גישור, הם יחויבו לעשות כן בהליך התדיינות מקדים להגשת תביעת גירושין.

כמו כן, בית הדין הרבני יוכל לחייב בהסכם שלום בית, אשר תכליתו זהה לגישור: מטרתו של ההסכם היא בסופו של דבר לפתור מחלוקות במטרה שלא להתגרש, ואם לא ניתן, אזי להתגרש עם הסכם הנוגע לנושאים הנלווים. בפועל, הליך הגישור יתנהל כאשר בני הזוג יגיעו למגשר. המגשר ייפגש בנפרד עם כל אחד מהצדדים, על מנת להבין את רצונותיו והאם הוא מוכן להתפשר בנושאים מסוימים. לאחר מכן ייערך מפגש משותף.

[balaslaw]

?גירושין בהסכמה - מה כדאי לדעת

אחוזי הגירושין עולים בהתמדה, כנראה לאור "היחלשות" מוסד הנישואין, קיומן של חלופות נוספות, מתירנות וויתור על נישואין. זוגות שבוחרים להתגרש, לרוב ימצאו את עצמם מעורבים בתהליך ארוך ומתיש, הן בהיבט המשפטי המסורבל והן בהיבט הרגשי. להליך המשפטי מתווספים נושאים נוספים שיש להסדיר, למשל: מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ועוד. כל אחד מהנושאים הללו מעלה לעיתים וויכוחים, דבר שמקשה על ייעול התהליך.

כאשר הגירושין נעשים בהסכמה, אין ספק כי הדבר יכול להקל על התהליך הארוך, לייעל אותו ואף לגרום לחיסכון כספי, מכיוון שהשניים לא צריכים למצוא, כל אחד לעצמו, עורך דין שיגיש בקשות על בקשות. כמו כן, אין ספק שאם בני הזוג מעוניינים להתגרש, כדאי לעשות זאת בהסכמה, גם בהליך הראשי שהוא הגירושין וגם בהסכמות נוספות על הליכים נלווים.

על מנת להבין את הליך הגירושין המבוסס על דין דתי, נסקור במאמר זה: מהו הליך הגירושין בישראל וכן מהן עילות הגירושין. נדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:הליך הגירושין בישראל

הליך הגירושין בישראל מבוסס על דין דתי וכך גם הנישואין, דבר שגורם להכרה אך רק בזוגות יהודים שנשואים כדת משה וישראל. אחרת, על בני הזוג יהיה להינשא מחוץ לגבולות המדינה ולאחר מכן להירשם כנשואים במוסדות הממשלתיים. בני זוג יהודים אשר מעוניינים להתגרש, יתבקשו לפנות לערכאה ייחודית, שלה הסמכות הבלעדית הנוגעת לנישואין וגירושין של יהודים בישראל, שהיא בית הדין הרבני. החלטותיו אמנם מתבססות על חוקי המשפט הישראלים, אך בעיקר על ההלכה היהודית, דבר שלעיתים יוצר סתירות.

את סמכותו שואב בית הדין הרבני מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התש"יג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). חוק זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לעסוק בנישואין וגירושין וכן סמכות נגזרת לעסוק בהליכים הקשורים מטבעם להליכים הללו, דבר המכונה "כריכה".

בפועל, הליך הגירושין כולל פנייה של אחד הצדדים בתביעת גירושין, או של שניהם ביחד, בהסכמה, לבית הדין הרבני. בהגיעם לבית הדין הרבני, עליהם להוכיח עילת גירושין, שהיא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת את סיום קשר הנישואין. לאחר הצגת עילת גירושין, יאשר בית הדין הרבני את מתן הגט. הגט הינו קלף אשר הגבר מוסר לאשתו, שבו הוא מצהיר על סיום הקשר שלהם ועל סיום הבעלות שלו עליה. הטקס יכלול את הצהרת הגבר: "הרי זה גטך מגורשת, מגורשת, מגורשת", אקט סמלי שמטרתו לסיים את הבעלות שלו על האישה.

במהלך התהליך, ייתכן שבית הדין הרבני יחייב את השניים בהליך שלום בית. זהו הליך שבו ייכתב הסכם על ידי הצדדים, שמטרתו לפתור את הבעיות ביניהם. ההסכם יכלול קביעת תקופת ביניים, שבה ינסו בני הזוג לגשר על הפערים ביניהם. במידה והסכם שלום בית לא יצלח, הם ימשיכו להליך גירושין. יצוין כי ישנם הסכמי שלום בית משולבים, אשר כוללים גם הסכם גירושין, דבר שמייעל את הליך הגירושין ומונע ויכוחים ומחלוקות, כאשר השניים מנסחים את ההסכם לפני שהם מנסים לשפר את הקשר ביניהם.

:עילות גירושין

עילת גירושין היא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין בין בני הזוג, כדלקמן:

מומים ומחלות – ��ילה שבה אחד הצדדים הסתיר מום או מחלה מהאחר, שלא ידע ולא יכול היה לדעת על כך.

מעשה כיעור – עילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר על מעשים ש"אישה צנועה לא תעשה". יש לשים לב כי בשל הצניעות הרבה בדת היהודית, סיטואציות רבות יכולות להיכלל בהגדרה הנ"ל.

בגידה – גם כאן מדובר בעילה כלפי האישה בלבד. במקרה כזה יחייבו בגט, גם אם הגבר ימחל לאשתו על מעשיה. במקרה כזה האישה תהיה אסורה על בעלה וגם על בועלה (גם אם תרצה להינשא בעתיד למאהבה, לא תוכל לעשות כן). יצוין כי מדובר בקיום יחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, וכדי לטעון את העילה הזו, יש להביא לכך ראיות.

אי קיום יחסי מין – עילה הנוגעת לבעיות רפואיות.

עקרות – מדובר בניסיונות להביא ילדים לעולם, מעל 10 שנים, ולא לפי קביעה רפואית.

:סיכום

תחום הגירושין מצריך ידע והבנה, הן בשל שלל הנושאים הנכללים בהליך זה, והן בשל הערכאות הייחודיות בתחום. אי לכך, רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.

[balaslaw]

משמורת - משותפת או הסדרי ראיה, מה הדין?

כאשר בני זוג עם ילדים משותפים בוחרים להיפרד, יש להסדיר את מקום מגורי הילדים ואת טיפולם השוטף. זהו המונח משמורת, אשר עוסק בטיפול וגידול הילדים לאחר פרידת ההורים.

במאמר זה נסקור: מהי משמורת ילדים, מהי משמורת בלעדית, מהם הסדרי ראיה ומהי משמורת משותפת. כל זאת נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

כמו כן, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:משמורת

משמורת הינה מושג מהפסיקה הישראלית, אשר קובע היכן יגורו ילדיהם של בני זוג שבחרו להיפרד ולגור במקומות שונים. למעשה, משמורת קובעת היכן יהיה מרכז חייו של הילד המשותף. בשונה ממה שנהוג לחשוב, מקום מגוריו של הילד אינו מבטל את האפוטרופסות של ההורה השני, וגם הוא עדיין אחראי על ילדו ומקבל לגביו החלטות מהותיות.

נושא המשמורת עולה, כאשר בני הזוג נמצאים בהליך גירושין, או בהליך התרת נישואין, או בפתיחה ושינוי של הסדר משמורת קיים (בשל שינוי שחל בנסיבות חייו של הילד או של הוריו). הערכאה שעוסקת בענייני משמורת, היא בית המשפט לענייני משפחה, שהיא ערכאה ייחודית לדיני משפחה.

עם זאת, גם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני משמורת – וזאת במידה ומדובר בהמשך ישיר להתדיינות בתיק הגירושין. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, יקבלו החלטה בנוגע לילד בהתאם לטובתו האישית של הילד ולא משום מניע אחר, וזאת כחלק מעקרון העל "טובת הילד" במשפט הישראלי וכן בהתאם לאמנת "זכויות הילד" שעליה חתומה ישראל. ישנן שתי אפשרויות הנוגעות למשמורת והן: משמורת בלעדית ומשמורת משותפת. על כך – בהמשך מאמר זה.

:משמורת בלעדית

משמורת בלעדית הינה הבחירה הקלאסית שבה הורה אחד יהווה "הורה משמורן". אצלו יגור הילד כדרך קבע ומכאן – החלטות שגרתיות בנוגע לילד תהיינה נתונות להורה המשמורן. ההורה שאינו משמורן ישלם מזונות ויהיו לו "חלונות זמן" קבועים למפגשים עם ילדו, אשר נקראים הסדרי ראיה (נפרט על כך בהמשך). חשוב לציין כי בישראל קיימת חזקה הנוגעת לילדים מתחת לגיל 6, הנקראת "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אימם, פרט לאירועים חריגים. ניתן לומר שבית המשפט "מרחיב" את החזקה גם לגילאים בוגרים יותר. הסדרי ראייה:

ההורה שאינו משמורן ייהנה מהסכם הנוגע למפגשים עם ילדו, על מנת לשמור על קשר תקין בין ההורה לילדו, וזאת כחלק מטובת הילד והתפתחותו התקינה. כיום נהוג לקרוא להסדרי ראייה זמני שהות. בהסכמים הללו יפורטו הימים והשעות של המפגשים. לעיתים גם יפורטו תוכנם ומיקומם (ככל שהיחסים בין ההורים יהיו עכורים יותר, כך ההסכמים יהיו מפורטים יותר). בישראל, זמני שהות סטנדרטיים עומדים על שני מפגשים שבועיים, בני 4 שעות כל אחד (ברור שכל מקרה הוא לגופו), כאשר בסופי שבוע הילדים שוהים לסירוגין אצל כל הורה. זמני שהות מורחבים יכללו גם לינה בימי המפגש, כלומר, פעמיים בשבוע.

:משמורת משותפת

משמורת משותפת היא משמורת שבה לא נקבע הורה משמורן, מכיוון שזמנו של הילד מחולק שווה בשווה בין הוריו, אשר מתגוררים בנפרד. בפועל, בכל בית יהיה חדר מותאם לילד והוא ישהה מחצית מהשבוע אצל אביו ובמחצית השנייה אצל אמו. כפועל יוצא, לא ייקבעו הסדרי ראייה, משום שאין צורך בהם. היתרון המשמעותי של משמורת משותפת, נוגע לקשר השוטף של הילד עם שני הוריו, למרות הפרידה. עם זאת, במקרים מסוימים, הדבר יכול להוביל לחוסר וודאות וחוסר יציבות בחיי הילד. לכן, החלטה הנוגעת למשמורת משותפת תתקבל על ידי הערכאה הרלוונטית, בהתאם לטובת הילד ולנסיבות נוספות (מקום מגורי ההורים והמרחק ביניהם, בית ספר, גיל וכדומה).

:לסיכום

בני זוג לרוב יעסקו במשמורת כחלק מהליך פרידה. אז, מחלוקות שעלולות להתעורר עשויות להוביל לקבלת החלטות שגויה בנוגע לילדים ושימוש בהם כקלפי מיקוח בהליך המשפטי (דבר שקורה לא מעט). לכן, יש חשיבות למעורבות הערכאות הרלוונטיות התומכות בטובת הילד, בעזרת מעורבותם של גורמי מקצוע, ובגילאים מסוימים אף שמיעת דעתו הכנה של הילד. בשל כל אלו ובשל ההשלכות של כל מעשה על המשמורת, יש להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.

[balaslaw]

?איך מתגרשים

איך מתגרשים נכון? איך מתגרשים יפה? איך מתגרשים הוגן? כל אלו, הן שאלות בסיסיות שאנו נשאלים בתור עורכי דין בתחום דיני המשפחה והגירושין. למעשה, אין תשובה אחת טובה לשאלות הללו, אך יש מגוון רב של עצות, שאנו, כעורכי דין גירושין בעלי ניסיון רב, יכולים להעניק לכן/ם, הגולשות והגולשים. לכן, במאמר זה, נסביר איך מתגרשים בצורה עניינית, יעילה והגונה. המאמר שלהלן לא יהיה רק משפטי, אלא יעסוק בהמלצות שבינו לבינה, ובהמלצות כיצד אפשר לעשות דברים בצורה טובה יותר.

כל זאת נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. נבקש להבהיר כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים כאחד.

?איך נתגרש

להלן המלצותינו לשאלה כיצד נתגרש בצורה יעילה, נכונה והגונה:

ננהג בכבוד עם צד השני: כן, זו אולי ההמלצה החשובה ביותר. לצערנו, ברוב המקרים, זוגות שמתגרשים שוכחים שהם מתגרשים מבן או בת הזוג. במילים אחרות, הם מתגרשים מאדם שעמו הקימו בית ומשפחה. הם לא מתגרשים מאויב, אלא הם מתגרשים מחבר, מאדם חשוב, מההורה של ילדיהם. כמו כן, כאשר אנו לא נוהגים בכבוד, הרי שאנו יוצרים גם אנטי אצל הצד השני. לעומת זאת, אם נבחן את הדרך השנייה, כאשר אנו נוהגים בכבוד עם הצד השני, כלומר – בן או בת הזוג, הרי שאז, הדרך לפתרון של מחלוקות העולות במסגרת הגירושין, תהיה מהירה וקלה יותר. מעבר לכך, אנו סבורים כי יש לנהוג בכבוד עם מי שהקמתם עמו בית והבאתם עמו ילדים. לכן, זהו הכלל הבסיסי בהליך הגירושין, כבדו את הצד השני, זכרו שגם לו קשה, גם לו עצוב, וגם הוא רוצה לעבור את התהליך מהר (בדרך כלל).

כמובן שיש מקרים חריגים שלצערנו צד אחד מנסה להיות בסדר, והצד השני עושה דווקא, אך אלו החריגים ולא הכלל.

נפנה לקבלת ייעוץ משפטי: המלצה נוספת היא לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. לעולם אל תתחילו בהליך גירושין מבלי שקיבלתם ייעוץ משפטי הולם. הליך גירושין הוא הליך מאוד מורכב, שכולל את עצם הגירושין, את שאלת מזונות הילדים, את שאלת משמורת הילדים וכן את אופן חלוקת הרכוש. הליך גירושין הוא גם הליך שלא פעם מתברר בשתי ערכאות שונות, כלומר – בית הדין הרבני שמוסמך לדון בתביעות לגירושין, ובמקביל בית המשפט לענייני משפחה, אשר מוסמך לדון בכל עניין משפחתי, למעט גירושין ונישואין. מכאן, שיש להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון וידע, שלכל הפחות יוכל לכוון אתכם בשלב התחלתי, עוד בטרם החלטתם סופית להתגרש.

נבחן אפשרות לייעוץ זוגי: חשוב מאוד, שלא לשבור כלים. אם אתם סבורים כי יש אפשרות לשקם את מערכת היחסים, הרי שאז זו תהיה גישה נכונה לנסות לפנות לייעוץ זוגי אצל מטפל זוגי בעל ניסיון. לעיתים, ייעוץ זוגי יכול לסייע לבני הזוג ליישר ביניהם את ההדורים. ניסיון לשקם את מערכת היחסים הוא נכון גם בכל הנוגע לשמירה על התא המשפחתי ועל הילדים שלכם – לפחות נסו זאת.

נפנה להליך גישור - אם החלטנו להתגרש: אם החלטתם להתגרש, אחד הדברים שאנו ממליצים, הוא לנסות לפנות לגישור וולונטרי, כלומר, הליך גישור בפני מגשר גירושין שהוא גם עורך דין משפחה. נכון, כיום יש צורך בפנייה לגישור קצר עוד בטרם פונים לערכאות, אך יש הבדל בין גישור שבו בני הזוג רוצים וחותרים אליו, לבין גישור מחייב בבית המשפט או בית הדין הרבני.

במסגרת גישור וולונטרי, יש אפשרות לבני הזוג שעושים זאת מרצונם, להגיע לידי פשרה טובה, שתסיים ביניהם את המחלוקות הקשות. ההליכים המשפטיים במסגרת גירושין הם קשים גם כך, לכן גישור הוא אפשרות טובה ולא פורמלית, שיוצרת כר להידברות בין בני הזוג. לכן אנו תמיד מציעים לבחון את האופציה הזו.

לא נערב ילדים: אחת הטעויות הקשות שבני זוג בהליך גירושין עושים, היא לערב את הילדים שלהם. זו טעות שיכולה לעלות במערכת היחסים שלכם עם הילדים, וכן להסב לילדים נזקים קשים בעתיד. לכן, לעולם אל תכפישו את הצד השני בפני הילדים, והימנעו מלערב אותם במהלך הגירושין.

:לסיכום

כדי להתגרש, כדאי להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון. בנוסף, כדי להתגרש בצורה יעילה נעימה, תקינה והגונה, כדאי ליישם לפחות חלק מההמלצות שנתנו במאמר זה.

[balaslaw]

עורך דין לענייני משפחה - במה הוא עוסק?

תחום דיני המשפחה הוא תחום עשיר ומורכב מאוד. מדובר בתחום שחולש על כל העניינים המשפחתיים, החל מהסכמים וסכסוכים עסקיים בין בני משפחה ועד הליכי גירושין, משמורת ילדים, מזונות ועוד. תחום המשפחה, הוא כאמור תחום שמצריך ידע, ניסיון והבנה, אך לא תמיד הציבור מודע לעושר ולמורכבות של תחום המשפחה. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלפניכן/ם, שבו נסקור בקצרה את שלל התחומים שבהם עוסק עורך דין לענייני משפחה. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

עם זאת, נבקש להדגיש כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין לענייני משפחה.

אז באילו תחומים עוסק עורך דין לענייני משפחה?

כאמור, תחום המשפחה כולל עניינים רבים, כגון:

גירושין: אחד הדברים המהותיים ביותר בתחום המשפחה הוא תחום הגירושין. זוג המבקש להתגרש, יצטרך להיעזר בעורך דין משפחה, אשר יגיש תביעה לבית הדין הרבני, אשר לו הסמכות הבלעדית לעסוק בגירושין ונישואין בישראל. ישנם מקרים שבהם אין הסכמה לגירושין בין בני הזוג, ואז הם ינהלו הליך גירושין בבית הדין, אשר במסגרתו מבקש הגירושין יצטרך להוכיח עילת גירושין, מבין העילות המפורטות בדין העברי–דתי. נדגיש כי בישראל, גירושין נעשים רק מכוח הדין הדתי–עברי. עילות הגירושין הן למשל: בגידה, מעשה כיעור, אי קיום יחסי מין ועוד. הליך גירושין הוא הליך מאוד מורכב, ולכן תמיד חשוב להיעזר בעורך דין גירושין. אגב, במסגרת הליך גירושין, על בני הזוג להסדיר נושאים נוספים, כגון – מזונות ילדים, משמורת (נרחיב על כך בהמשך) ועוד.

משמורת ילדים: אחד הנושאים המהותיים ביותר במסגרת גירושין, הוא שאלת המשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג. ישנם זוגות שמעדיפים לקיים משמורת משותפת בכל הנוגע לזמני שהייה עם הילדים ואחריות שוטפת על גידול הילדים. ישנם זוגות שמעדיפים את הדרך השמרנית יותר, של משמורן יחיד – לרוב האם, ואב שנהנה מהסדרי ראיה. עם זאת, לעיתים אין הסכמה בין בני זוג, ולכן עולה הצורך בהתערבות והתדיינות משפטית. במקרים כאלו, בוודאי שיש צורך בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

הסכמים בתחום המשפחה: תחום המשפחה כולל הסכמים מסוגים רבים, למשל: הסכם גירושין בין בני זוג – שנועד להביא את בני הזוג לגירושין, ללא מחלוקות מיותרות. הסכם חיים משותפים – הסכם שנערך ע"י זוגות שמעוניינים להבטיח יציבות זוגית, שמירה על זכויותיהם וכן להבטיח את מיסוד הקשר הזוגי. הסכם ממון – הסכם מאוד נפוץ בתחום המשפחה. מדובר בהסכם שבמסגרתו בני זוג קובעים ומסדירים את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם, אם יהיו גירושין. הסכם הורות משותפת – הסכם מאוד ייחודי, שנוגע לזוגות שאינם זוגות פורמליים, אך מבקשים להקים יחדיו משפחה, בין אם באמצעות יחסי מין ובין אם באמצעות הפריה מלאכותית. הסכם הורות משותפת – שנועד להסדיר את אורח החיים של אותם זוגות, ואת האופן שבו יגדלו את ילדם המשותף. כל ההסכמים המתוארים, הם רק רשימה חלקית, אך אלו הסכמים שכיחים מאוד בתחום דיני המשפחה, וכדי לערוך אותם, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון וידע רב.

צוואות וירושות: כאשר אדם נפטר, קרוביו יזכו במסת הרכוש אותה הוא הותיר. השאלה כיצד יירשו את הרכוש, היא שאלה משמעותית, עליה משיבים דיני הירושות והצוואות. אדם יכול להותיר צוואה, שבמסגרתה הוא יצווה את רכושו, ולעיתים אדם נפטר מבלי להותיר צוואה, ואז היורשים מוגדרים בחוק. עם זאת, בענייני ירושות וצוואות, לעיתים עולות שאלות של – התנגדות לצוואה או ירושה, מינוי מנהל עיזבון, עריכת הסכם חלוקת עיזבון ועוד. לכן, בענייני צוואות וירושות, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון וידע.

אימוץ ילדים: ללא ספק, אימוץ ילדים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום המשפחה. מדובר בסיטואציה של העברת קטין, מהוריו הביולוגיים, להורים מאמצים. הממונה על אימוץ ילדים בישראל, הוא בית המשפט לענייני משפחה. הוא המוסמך להוציא צו אימוץ לאחר שהקטין הוכרז כבר אימוץ. כל ההליך מורכב מאוד ומצריך ליווי משפטי של עורך דין לענייני משפחה.

:לסיכום

תחום המשפחה הוא תחום עשיר ומורכב. כמובן שבמאמר זה לא סקרנו את כל הנושאים שמעסיקים עורך דין לענייני משפחה, אך נגענו בחלקים מהותיים. לייעוץ והכוונה נוספים, כדאי להתייעץ עם עו"ד משפחה.

[balaslaw]

זכויותיה של אם חד הורית

משפחה חד הורית נוצרת במקרים שבהם ההורים מחליטים להתגרש, או להיפרד, או שאחד ההורים התאלמן, או כאשר יש נטישה של אחד מהם. משפחה חד הורית זכאית להטבות בכל מיני תחומים: סיוע בלימודים, בתעסוקה, במימון מעונות לילדים וכדומה. סיוע זה יינתן בהתאם למצב הכלכלי ולפי מספר הילדים עד גיל 18. הורה חד הורי מוגדר בחוק משפחות עצמאיות, כ"הורה שאינו נשוי ויש באחזקתו ילד שטרם מלאו לו 18 שנה". במאמר זה נסקור את הגדרתה ��ל אם חד הורית, זכויות המוענקות לאם חד הורית וכיצד אם חד הורית הוגדרה בחקיקה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עורך דין לענייני משפחה.

:החקיקה העוסקת בהורות יחידנית

החוק המסדיר מהי משפחה "חד הורית" ומורה על הענקת זכויות למשפחה העומדת בהגדרה זו, הינו חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 (להלן: "החוק"). החוק תוקן בשנת 2014, בתיקון 4, שבו הוחלף המונח "חד הורי" ל"הורה עצמאי". דומה כי הטעם לתיקון, נובע מהרצון להתייחס בשוויון לנשים וגברים, שכן לדאבוננו, כפי שישנן אמהות חד הוריות, כך ישנם גם אבות חד הורים. אין מקום, לטעמנו, לערוך הפרדה בין המגדרים, וכך גם נראה שחשב המחוקק.

:הגדרת אם חד הורית

כמתואר לעיל, המינוח של אם המגדלת את ילדיה ללא אב, הוא "אם עצמאית". החוק מגדיר מיהו הורה חד הורי, ללא הבדל אם מדובר באב או אם, ומתי ייחשב ככזה. סעיף 1 לחוק מציג את התנאים אשר התקיימותם מחייבת והם: תושבות ישראלית וילד ברשותו. בהמשך הסעיף, מובאת רשימה של מקרים אשר התקיימות אחד מהם, מספיקה לצורך הגדרת "הורות עצמאית". להלן, הרשימה: משפחה שבה יש הורה אחד, משום שההורה האחר נפטר, או משום שמלכתחילה הילדים הובאו לעולם ללא מעורבות של הורה נוסף, על ידי תרומת זרע, פונדקאות או אימוץ. משפחה שבה יש שני הורים, אך הם חיים בנפרד, בעקבות גירושים או משום שמלכתחילה לא היו נשואים. במצב זה, ניתן להבחין בכמה מצבי משנה: ההורה האחר התנתק לחלוטין מילדיו ומסרב לקחת חלק בגידולם. הילדים ניתקו קשר עם ההורה האחר. ההורה האחר מקיים קשר עם ילדיו, אף שאינם גרים אתו. משמורת משותפת שבה גידול הילדים מתחלק בין שני ההורים – כלומר, ההורים חיים בנפרד זה מזו, ושהות הילדים מתחלקת ביניהם.

:היוזמה לתיקון החוק משנת 2014

על התיקון לחוק משנת 2014, הסברנו לעיל, אך ברצוננו להוסיף, כי - עמותה הנקראת "הורות משותפת" יזמה את התיקון שחל משנת 2014, כפי שציינו לעיל. ההצעה לתיקון בחוק משפחות חד הוריות, אושרה בכנסת ביום 19.05.2014 ובכך הוחלפו המונחים "חד הורי" ו"משפחה חד-הורית", במונחים "הורה עצמאי" ו"משפחה שבראשה הורה עצמאי". העמותה יזמה שינוי זה, כי לטענתה, זהו מונח שלא מתאים להורים גרושים או פרודים ולכן, המונח הנכון הוא הורה יחידני. שמו של חוק משפחות חד הוריות, שונה לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי.

:זכויות המוענקות לאם חד הורית

החוק המובא מסדיר כמה וכמה חוקים המיטיבים עם התנהלותו של הורה "עצמאי". בנוסף על החוק, ישנם חוקים נוספים המזכים "הורה עצמאי" בשלל הטבות והקלות. חוקים אלו חלים על כל מי שעומד בהגדרה על פי חוק. בנוסף על החוקים הללו, חלק מהמועצות המקומיות, דואגות לאוכלוסייה זו במגוון תחומי החיים. הטבות אלו יוענקו בהתאם לתנאיה של המועצה. אמהות חד הוריות יכולות להבטיח לעצמן ולילדים שלהן הכנסה ראויה ומכובדת, ולכן הן זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה. אמהות חד הוריות פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, בזכות הגמלה.

זאת ועוד, אמהות חד הוריות יכולות לקבל קצבת מזונות מביטוח לאומי, במידה והאב לא משלם זאת. בנוסף, קיימות זכאויות נוספות לאימהות חד הוריות, כמו זכאות לקבלת דיור ציבורי וזאת בהתמלא התנאים: שלושה ילדים או יותר, האם מתפרנסת לא מעבר לסכום המזכה. תינתן גם הנחה בתשלומי הארנונה ללא תנאים. אם חד הורית זכאית לקבל נקודות זיכוי במס הכנסה ובכל הקשור למעונות ילדים, חוגי ילדים, שכר לימוד וכדומה.

:לסיכום

בעבר, אימהות נאבקו כדי לא להיכנס למעגל העוני, שכן לא קיבלו יחס מיוחד מהרשויות. כיום, עדיין נמשך המאבק עבור אמהות חד הוריות, אך ישנן הטבות וזכויות אשר נועדו לצמצם פערים בין אישה שחיה לבדה לבין אישה נשואה. על מנת להבין את ההשלכות של זכויות אם חד הורית, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

[balaslaw]

?מה דינה של אישה עגונה

ההלכה היהודית המוכרת לכל, הזכירה את המונח 'עגינות' כמצב המתאר אישה נשואה שעקבות בעלה נעלמו. בעקבות היעלמותו, לאישה ישנו קושי להמשיך בחייה, בשל העובדה כי על מנת 'להשתחרר' מהבעל, יש לקבל ממנו גט. עקבות בעל שנעלמות, יכולות להיות ממספר סיבות שונות, כמו לדוגמא: הבעל חלה במחלה קשה ונמצא בקומה, בעל נעדר או בעל שעקבותיו אינן ידועות.

ההלכה היהודית היא ההלכה המנחה בימינו את הדין האישי. למרות שישנן הלכות שאינן תואמות במידת מה את הקידמה והליברליות של ימינו, עדיין, ערכאות השיפוט יתנו את פסיקתן על פי ההלכה. המונח עגינות, כפי שתואר לעיל, מוכר בעיקר בשל סיפורו הטראגי של רון ארד.

נושא מאמרנו זה הינו אישה עגונה. תחילה, נעסוק בקצרה בהלכה היהודית המנחה את הדין האישי. בהמשך, נעסוק במונח עגינות, בעגינות אישה ובהשלכות של העגינות על אישה שהופכת להיות אישה עגונה. כל זאת נעשה ונכתוב עבורכם/ן, קוראים וקוראות, כדלקמן:

:ההלכה היהודית

כאמור, הדין האישי מושתת כולו על הלכה יהודית קדומה. כל העניינים שבינו לבינה, נידונים תוך התייחסות ממשית למה שנקבע בהלכה. אחת התופעות המוכרות בהלכה היהודית, היא עגינות אישה, שכן ההתייחסות לעגינות אישה במדינתנו, לקוחה מההלכה היהודית.

הערכאות השיפוטיות במדינתנו מכירות את תופעת העגינות מקרוב, וזאת בעיקר בשל מורכבותה של התופעה, וההשלכות הקשות שאותן סופגת אישה. כאמור, אישה עגונה תהיה אישה שאינה יכולה לקבל גט מבעלה. במרוצת השנים, נחשפנו ללא מעט סיפורים שבהם הבעל מסרב 'לגרש' את אשתו ולתת לה גט, מסיבותיו, יהיו אשר יהיו. חשוב להבהיר כי עגינות אינה משקפת מצב שכזה, אלא מדובר במצבים שבהם הגבר אינו יכול לתת לאשתו גט ו'לשחרר' אותה ממנו, זאת בעיקר בשל היעלמות עקבותיו של הבעל.

:עגינות

אישה יכולה להפוך לעגונה ממספר סיבות, למשל: כתוצאה מהיעדרות הבעל. במקרה זה, יתכן והבעל בחר לעזוב את הארץ, מבלי לגרש את אשתו קודם לכן. מכאן, שבמצב זה, האישה עלולה להפוך לעגונה, אם אינה עולה על עקבותיו ומצליחה להחזירו לארץ ולשחרר אותה ממנו.

מצב נוסף שבו אישה עלולה להפוך להיות אישה לעגונה, הינו מצב שבו עקבותיו של הבעל נעלמו, לדוגמא - נפילתו של רון ארד בשבי. היות ואף אחד לא ידע מה עלה בגורלו של רון ארד, אזי אשתו נותרה עגונה, היות ואין מי שישחרר אותה מבעלה. מצב מצער זה גרם להד ציבורי רב, בעיקר בטענה כי אישה אינה יכולה לעצור את חייה, בגלל מצב שאינו יכולה לשלוט בו.

מצב נוסף שבו אישה עלולה להפוך לעגונה, הוא כאשר הבעל נופל למשכב בשל מחלה קשה, שבעקבותיה הוא נמצא בתרדמת ארוכת שנים. ברור כי במצב כזה הבעל אינו יכול לתת גט לאשתו, ומכאן, שהיא תהיה 'כבולה' לנישואיה. לאור האמור, נראה כי עגינות תתקיים במצב שבו הבעל אינו מסוגל לעמוד לטובת אשתו ולתת לה גט. זאת, בשונה מסרבנות גט, שבה הבעל אינו מעוניין לתת גט לאשתו.

:המגבלות הנובעות - עקב העגינות

על פי ההלכה היהודית, אישה עגונה תיחשב עדיין כאישה נשואה כדת משה וישראל ולכן חלות עליה כלל ההלכות הקיימות במוסד הנישואין. אחד האיסורים החמורים בנישואי דת הוא האיסור על בגידה. מכאן, שכל רגע שבו האישה נחשבת לנשואה, והולכת עם גבר אחר, היא תיחשב לנואפת.

כתוצאה מכך שאישה עגונה נחשבת עדיין כאישה נשואה, חלות עליה מספר הגבלות, שאותן נציג כדלקמן: הראשונה היא האיסור להתחתן עם גבר אחר. במידה ואישה עגונה תפתח מערכת יחסים עם גבר אחר, היא תיחשב לנואפת. זאת, כאמור, מכיוון שתיחשב לבוגדת בבעלה. בהתאם, במקרה שבו אישה עגונה תגיע לבית דין רבני, בבקשה להינשא לגבר, היא תקבל סירוב מוחלט, בעקבות היותה עדיין נשואה לבעלה.

מגבלה נוספת אשר חלה על אישה עגונה, היא הבאת ילדים לעולם מגבר שאינו בעלה. להלכה היהודית ישנם חוקים ברורים ונוקשים לגבי הבאת ילד מחוץ למוסד הנישואין, שכן אישה יהודייה הנשואה כדת משה וישראל, אינה יכולה להביא לעולם ילד מגבר יהודי אחר, שאינו בעלה. מעבר לעובדה ולחומרה כי האישה תחשב כ'נואפת', במידה והיא תביא ילד לעולם מחוץ לנישואים, אזי גם הילד יסבול מהשלכות, במקרה זה, ייחשב לממזר, שהוא סטטוס חמור, אם לא החמור ביותר על פי דין תורה.

הקושי האמיתי שעמו מתמודדת אישה עגונה, הוא הקושי להתקדם בחייה. היא אינה יכולה לבלות עם בעלה את משך חייה, היות ועקבותיו נעלמו, אך מנגד, היא אינה יכולה להמשיך בחייה לזוגיות חדשה, מהחשש כי בסופו של יום, לא תוכל להתחתן בשנית.

[balaslaw]

?זכויות הגבר במשפחה - האומנם

נושא זכויות הגבר במשפחה, עולה בעיקר בעת קבלת החלטה על פירוק התא המשפחתי. לעיתים נראה כי בכל הקשור לדיני משפחה, בעיקר בנושא הגירושין, נשים משיגות יתרון. לצד חובותיו של הגבר על פי הדין הדתי, פועלים מספר ארגונים למען זכויות האישה, דבר הגורם להעצמה וחיזוק מעמד האישה. באופן שכיח, נראה כי הדין עומד לטובת זכות האישה, בכל הנוגע למשמורת על הילדים במקרה של גירושין וכן מדגיש את זכויותיה וחובות הבעל כלפיה. לאור כל האמור, עולה השאלה – מה לגבי זכויותיו של הגבר במשפחה, והאם באמת נוצר אי שוויון. במאמר המובא לפניכם/ן נסקור: מהן זכויותיו של הגבר במשפחה. בין היתר, נדון במשמורת ילדים, מזונות ילדים והסדרי ראיה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ לעורך דין לענייני משפחה.

:משמורת ילדים

משמורת ילדים, הינה מינוח פרי פסיקה, שבא להפריד בין המושג אפוטרופסות (דאגה לצרכיו של הילד) לבין המושג משמורת ילדים, המתייחס לסידור הלינה ומגוריו של הקטין. בנושא המשמורת, לא דנים בנושא זה, כאשר מדובר בהורים נשואים הגרים תחת אותה קורת גג. נושא משמורת הילדים מתעורר, כאשר הוריו של הילד מעוניינים לגור בבתים נפרדים, לרוב בשל פירוק נישואיהם.

השאלה העולה בעת פירוק הקשר בין הזוג, היא מי יהיה ההורה המשמורן, כלומר, מי יהיה ההורה האחראי לגידולו של הילד וביתו יהיה קורת גגו של הילד המשותף. הבחירה מי יהיה ההורה המשמורן, נוגעת אך ורק לטובתו של הילד הספציפי. בפועל, קביעת המשמורת תיכתב בהסכם משמורת, אשר מוטלת חובה על הוריי הילד, לקיימו. כמו כן, ניתן לעשות שינויים בהסכם זה, לאור נסיבות משתנות בחייו של הילד או של ההורה, לדוגמא: גילו של הילד, שינוי במצבם הכלכלי של ההורים, מעברי דירה וכדומה.

:מזונות ילדים

על פי הדת היהודית, תשלום מזונות מושתת על אב המשפחה. האב צריך לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15 לפי המשפט העברי, וזאת גם אם האימא היא זו ששימשה כמפרנסת עיקרית. הכלל מגיע מתפיסה קדומה, האומרת כי הגבר הוא המפרנס אשר דואג לכלכלת ילדיו והאישה היא עקרת בית וזו שדואגת לילדיה. הלכה זו ויישומה במשפט, הביאה גברים רבים לקושי בהעברת התשלומים ומכאן הבעיה כלכלית. כאשר גברים לא יכלו לשלם את הסכום הנקובים, הנטל שלהם הועבר לביטוח לאומי ועליהם נפל חוב. לאחרונה, קבע בית המשפט, בפסק דין תקדימי 919/15, כי כאשר שהות הילדים תחולק בין ההורים, במשמורת משותפת, אזי יחולקו המזונות בין האב לאם בצורה שווה, במטרה להבטיח התפתחות תקינה וקיום הערך העליון הנוגע לילדים, שהוא טובת הילד. על פי ההלכה היהודית, שממנה נגזר עקרון תשלום המזונות, ישנו מדרג המאופיין בגילאי הילדים, לפיו ייפסקו המזונות.

ילדים מגילאים 0 ועד גיל 6 – מוגדרים בדין העברי "קטני קטנים". בגילאים אלו קיימת חובת תשלום מוחלטת על האב. דבר זה נתמך בפסיקה המודרנית ולא רק בדין העברי, משום שעד גיל 6 חלה "חזקת הגיל הרך", אשר קובעת כי ילדים מתחת לגיל 6 נשארים במשמורת אצל אמם בצורה מוחלטת (סייגים לכך קיימים רק במקרים חריגים).

ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – קיימת חלוקה בין האם לאב, בהתאם לסוג המשמורת ולהכנסותיהם של ההורים. על פי דין תורה, האב בלבד מחויב לשלם את מזונותיהם בלבד, אם כי החלה התחשבות באמור, על ידי בחינת יכולתה הכלכלית של האישה.

ילדים מגיל 15 ועד גיל 18– בגילאים הללו, מוגדרים מזונות הילדים בדין העברי כ"דין צדקה", דהיינו, אין חובה לתת אותם (תלוי בהשתכרות ההורים). לפי פסיקה עדכנית, יועברו מזונות בגילאים הללו, אך בתעריף מופחת בשליש.

הסדרי ראיה: בעבר, הסדרי הראיה היו לרוב מוגבלים לפעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. היום, גברים דורשים להיות מעורבים יותר בחיי ילדיהם ולאט לאט נעשה שינוי. זאת ועוד, היום יש סיכוי גבוה יותר עבור אבות, להיות משמורנים לילדים מעל גיל 6.

:לסיכום

אם נסכם, עיקר זכויות הגבר במשפחה בעת גירושין, הן – הזכות למזונות וחלוקה שוויונית יותר, בכל הנוגע למשמורת משותפת, וכן – זכות למשמורת משותפת או הסדר ראיה, וכמובן שישנן זכויות נוספות, כגון ענייניי רכוש וכיו"ב, שלא עסקנו בהן במאמר.

במקרים רבים, אנו נתקלים בסיטואציות שבהן מוצאים את עצמם גברים, ללא הכרה במימוש זכויותיהם ולעיתים במצבי כליאה על לא עוול בכפם. אי לכך, וכדי להכיר, הן את ההליך והן את זכויותיך, לעומק, חשוב להתלוות לעורך דין לענייני משפחה, אשר ייעץ וכן ייצג בערכאות השונות.

[balaslaw]

?מזונות אישה - מה חשוב לדעת

מזונות הם כינוי לתגמולים המשולמים ככלל ע"י האב, לצורך סיוע כלכלי, לקיום כלכלי הוגן, ומתוך דאגה שרמת החיים שהורגלו אליה, הן הילדים והן האישה, לא תרד. החובה לשאת במזונות היא חובה המוקנית מכוח הדין הדתי-אישי. זאת ועוד, המונח "מזונות", למרות שלרוב נעשה בו שימוש בכל הנוגע למזונות ילדים, למעשה מתייחס לשלושה רבדים: מזונות ילדים כאמור, מזונות אישה ולעיתים גם מזונות מעוכבת. לצורך הבנה עמוקה יותר, נבהיר שכאשר אנו מתייחסים למזונות ילדים, על האב מוטלת החובה הדתית והחוקית לשאת במזונותיהם, וכל זאת לצורך קיומם הכלכלי ההולם, ולשם מניעת מחסור. כאשר אנו עוסקים במזונות אישה, הרי שאז מדובר במזונות המשולמים לאישה, גם כן מכוח הדין הדתי, וזאת לשם הבטחת קיומה הכלכלי, וזאת עד לשלב קבלת הגט, כמובן.

במאמר זה נעסוק במזונות האישה. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. נבקש להעיר כבר עתה, כי מאמר תוכן זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

:מזונות האישה

כידוע, הדין המנחה זוגות יהודים בדבר נישואין וגירושין, הינו דין דתי-הלכתי. מכאן, שכלל הדין האישי מושתת על הלכה יהודית ותפיסות דתיות כאלו ואחרות. אחת התפיסות, היא כאמור תשלום מזונות אישה בעת גירושין. על פי הדין העברי, חובה זו חלה על הבעל, ומכאן, שאת תשלום המזונות, יהיה על הבעל לשלם. החלטה זו נובעת מתפיסה הגורסת כי הבעל הינו האמון על הדאגה למחייה, למגורים ולפרנסתה של האישה. בהתאם, בעת הגירושין, יהיה עליו לדאוג לאשתו, לאותה רמת חיים שהורגלה אליה, בעת הנישואין בין השניים. ברור כי בעת קביעת גובה המזונות, ייעשה שיקול בהתאם ליכולותיו של הגבר, לפרנס את אשתו.

כשזוג מחליט להתגרש, אחת הזכויות העומדות בפני האישה, היא הגשת תביעה לקבלת מזונות. המזונות שאותם ישלם הבעל לאשתו, הם למעשה סכום כספי שאותו צריך להעביר הבעל לאשתו, בעזרתו היא תתקיים ותדאג לכלל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה, להם הייתה רגילה במצב הנישואין.

חשוב להבהיר כי קבלת מזונות יינתנו לאישה אך ורק במצב שבו היא נשואה לבעלה. כלומר, האישה תוכל לתבוע את מזונותיה, רק במצב שבו היא נשואה לבן זוגה והשניים החליטו להתגרש. המזונות יינתנו לה בחלון הזמן של הליך הגירושין ועד למועד קבלת הגט.

:ידועה בציבור

כאמור, רק אישה הנשואה לבעלה, זכאית לקבלת מזונות, אך מתעוררת השאלה - מה יעלה בגורלה של אישה המוגדרת כ"ידועה בציבור", במקרה של פרידה? למרות שיש מקרים אשר בהם לא נחתם שום הסכם המצביע על נכונות למתן מזונות, בין בני זוג שאינם נשואים אך ידועים בציבור, מכירה הפסיקה בישראל, בזכאותה של אישה לקבל מזונות. כמובן שאלו יינתנו בהתאם להוכחה כי הינה ידועה בציבור וכי השניים ניהלו אורח חיים משותף היוצר ערבות הדדית. כלומר, על מנת שבת זוג ידועה בציבור תקבל מזונות, עליה תחילה להיות מוכרת כידועה בציבור, דבר שייעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה מנחה של בית המשפט העליון, שם נקבעו קריטרי��נים להגדרת זוג ידוע בציבור. המזונות שתקבל ידועה בציבור, מוכרים בשם "דמי הסתגלות", דהיינו, הסתגלות האישה למצב נתון חדש, בעת פרידה מבן הזוג.

:פטור ממזונות האישה

כפי שצוין, מזונות האישה ניתנים על פי הדין העברי. אך לצד חובתו של הגבר לדאוג לכלכלת אשתו ולשלומה, עומדת גם זכותו לקבלת פטור ממזונות האישה. ישנם מקרים ספציפיים שבהם בעל יוכל לדרוש פטור.

המקרה הראשון והקלאסי, הוא מצב שבו הנישואין אינם תקפים עוד. בין אם התחתן הזוג בנישואין דתיים או בנישואין אזרחים, ברגע שבו תמו הנישואין באמצעות מתן גט, אז מפסיק הגבר לשלם לאישה את מזונות האישה. זאת, כאמור, בשל העובדה שמזונות ישולמו לאישה רק בכל זמן שבו היא עודנה נשואה לבעלה.

מקרה נוסף שבו יוכל לטעון הגבר לפטור, הוא כאשר האישה עובדת ומשתכרת די לצרכיה. במקרה זה יטען הבעל, כי יש לקחת בחשבון את הכנסותיה של האישה, בתחשיב סיפוק מזונותיה. גם מקרה של מרידה או בגידה, ייחשב כמצב שבו הבעל יוכל לטעון לקבלת פטור ממזונות האישה. מרידה בגבר תהיה באמצעות אי מילוי חובתה של האישה כלפי בעלה, ומחויבותה מתוקף הנישואין. כמו כן, פטור יכול להינתן גם במקרה של בגידה. על פי הדין העברי, האישה תהיה אסורה על בעלה וכן על בועלה, וקל וחומר שהבעל לא יצטרך לשלם את מזונותיה.

[balaslaw]

?מהי המשמעות של שלום בית

שלום בית הינו מינוח הלכתי, מהדת היהודית, לפיו בני זוג נשואים צריכים להיות בהרמוניה וביחסים טובים, וזאת מכיוון שהדת רואה בערך הנישואין כערך עליון. אי לכך, במקרה של מחלוקת במערכת היחסים, לא ימהרו לסיים את הקשר בין שני הצדדים, אלא למצוא פתרונות לגישור ופישור, בין היתר, על ידי הסכם שלום בית או תביעת שלום בית. על כך נדון בהרחבה בהמשך, במסגרת המאמר שלפניכם/ן. במאמר זה נסקור: את הדין האישי ליהודים בישראל – ערכאת בית הדין הרבני וסמכותה, הליך שלום בית והעיקרון העומד מאחוריו והכנת הסכם משולב – הסכם שלום בית בצירוף הסכם גירושין.

מאמר זה הינו לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:הדין אישי בישראל אשר חל על יהודים - בית הדין הרבני

בישראל, כאשר מדובר בדין אישי, הדין הדתי הוא הדין החל, כל דת בישראל על פי ערכאה דתית התואמת לה. ליהודים בישראל, הערכאה הינה בית הדין הרבני, וזאת בהתאם לסמכותה המתוארת בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. הסמכות הבלעדית הניתנת בערכאה זו, היא לנישואין וגירושין של יהודים. מעבר לכך, גם בנושאים שקשורים מטבעם להליך העיקרי ונידונים באותה ערכאה, יכולים הצדדים לדון באותה ערכאה. לדוגמא: כחלק מ��ליך גירושין – יעסוק בית הדין הרבני גם בנושא מזונות ילדים, משמורת וחלוקת רכוש.

כל אלה – רק במידה ונושאי הנגזרת "ייכרכו" להליך המרכזי. בית הדין הרבני הוא ערכאה במערכת המשפט הישראלית, כאשר הפסיקות שבו מתקבלות בהתאם לאמור בהלכה היהודית, בהתאמות למשפט הישראלי. כאשר הדבר נוגע לגירושין, וכחלק ממתן החלטות בהתאם לאמור בדת היהודית, ינסה בית הדין הרבני להביא לגישור בין השניים, וזאת במידה ואין עילת גירושין מובהקת, המחייבת את גירושי השניים (בהתאם לעילות המנויות בדת היהודית). אחת הדרכים ליצירת גישור ופישור בין השניים, היא הליך שלום בית.

:שלום בית

שלום בית כאמור, הוא מינוח המגיע מההלכה ונוגע לשמירת כבוד הדדי בין בני זוג נשואים וקיום תקין של מערכת הנישואין ביניהם. בעת פנייה של בני זוג לבית הדין הרבני, בבקשה לגירושין, ינסה בית הדין הרבני, במידה ואין עילה ברורה לסיום הקשר הזוגי, לגשר בין השניים, על ידי הליך שלום. על פי ההליך, השניים יחתמו ביניהם חוזה, שהוא הסכם שלום בית, שבו יציגו את הפערים ביניהם ואת דרכי הפתרון.

ההסכם עצמו יכול לכלול כל דבר העולה על רוחם של השניים. להסכם זה יוגדר זמן מימוש, שהוא תקופת ביניים, שבה ינסו הזוג את קיום ההסדר. במידה וההסכם לא יצלח, ימשיכו להליך הגירושין. יש לציין כי לרוב, הדבר יוצע על ידי בית הדין הרבני, אך בקשה לתביעת שלום בית יכולה להגיע גם מאחד הצדדים. בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין הרבני, יכולים הדיינים לאשר את הבקשה, וזאת במידה ורואים כי רצון המבקש, אכן כן ואמיתי. יש להכיר כי קיימים מקרים שבהם אחד הצדדים מגיש בקשה לשלום בית, רק במטרה להתיש את האחר ולגרום להחלת הסנקציות על הצד השני, ולכן קיימות התערבות והחלטה של בית הדין הרבני בנושא, לאחר בחינת הדברים. חשוב לציין כי הליכים מסוג זה החלו להיות מקובלים, גם אם אלו לא הליכים הלכתיים. לדוגמא: בבית המשפט לענייני משפחה – הליך גישור – בהתאם לחוק הסדר התדיינויות.

:הסכם משולב - שלום בית והסכם גירושין

בני הזוג יכולים להרחיב בעת עשיית הסכם שלום הבית ולכלול בו גם הסכם גירושין, במידה והסכם שלום הבית לא יניב פרי. היתרונות של ההליך הם עשיית הסכם הגירושין, בניחותא, ללא ויכוחים, תוך מחשבה על ניסיון לגישור. כמו כן, מדובר בקיצור ההליכים המשפטיים וייעולם.

:סיכום

בכל הנוגע להליכי גירושין וההסתעפויות שלהם, יש חשיבות רבה בייצוג על ידי עורך דין לענייני משפחה. ההליכים הללו לרוב כוללים הליכי נגזרת הנוגעים ומשפיעים על כל תחומי החיים ובעיקר על דיני נפשות, ולכן ההשלכה של כל החלטה, חשובה מעין כמוה. מלבד לחשיבות ההחלטות, יש להכיר את "המפגש" בין הערכאות השונות העוסקות בהליכים הללו – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בכל אחת מהערכאות ישנה קבלת החלטות בצורה שונה ודרך התנהלות שונה, ועל כך מגשר עורך דין לענייני משפחה, בניסיונו ובמיומנותו.

[balaslaw]

?צו הרחקה - מהי המשמעות

צו הרחקה הינו סעד זמני, הניתן על ידי ערכאה משפטית, במטרה להבטיח את ביטחונו של אדם החש מאוים. צו זה יכול להינתן על ידי סמכות שיפוטית, גם במעמד צד אחד, וזאת בשל נסיבות העניין המצריכות אקט מיידי להסרת האיום. צו מסוג זה יכול להינתן על פי שני חוקים עיקריים, ועל כך - במאמר זה. במסגרת המאמר שלפניכם/ן, נסקור: מהו צו הרחקה, כיצד יינתן צו הרחקה, מה תוקפו של צו מסוג זה ונסביר על התמודדות, במידה וקיים צו כזה.

כמו כן, נעיר שמאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

?מהו צו הרחקה

צו הרחקה הוא צו המהווה סעד זמני מיידי מטעם ערכאה משפטית, לפיו מרחיקים פיזית ותקשורתית אדם מאיים מאדם מאוים, מאחר שהחש מאוים, נזקק להגן על חייו. מתן צו זה יכול להינתן כחלק משני חוקים, כדלקמן: הראשון, הוא חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. אז, יהיה מדובר בצו בעל תכלית זהה, אך הוא מכונה צו הגנה. הצו יופנה כלפי בן או בת זוג, הורים, ילדים, אחים, סבים וסבתות ושאר בני המשפחה. החוק הנוסף הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. כאשר מדובר בהטרדה מאיימת, הצו יכול להינתן כנגד כל אדם, זר או מוכר, וזאת בהתאם לאמור בחוק בדבר הטרדה מאיימת.

:הליך הוצאת צו הרחקה

על מנת להוציא צו כנגד מאיים, ראשית, על מבקש צו ההרחקה לגשת לבית המשפט, על מנת למלא טופס בקשה למתן צו: באם הוא פונה לבית המשפט לענייני משפחה - צו הגנה, ובבית משפט השלום - צו הרחקה כללי. עליו לפרט את העובדות, בעיקר האם הוא מרגיש בסכנת חיים, ואת הנסיבות שגרמו לו לחשוב כך.

לאור החשיבות במתן הצו בטווח זמן מיידי, אזי כבר באותו היום ייקבע הליך במעמד צד אחד, על ידי שופט, שיבחן האם לתת את צו ההרחקה. בהגשת הבקשה יש לצרף כמה שיותר אסמכתאות המעידות על מאוימות, וזאת מכיוון שצו מסוג זה, המגביל את חירותו של האחר, חייב להינתן לאחר ביסוס הטענה בדבר האיום הממשי לחיים. דוגמאות לאסמכתאות: טפסים רפואיים המעידים על אלימות, עדויות, איומים ותלונות במשטרה. לאחר ההגשה ובמידה והבקשה נדחית, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

?מהו התוקף של צו הרחקה

תוקפו של הצו תלוי באם מדובר בצו מטעם החוק למניעת הטרדה מאיימת, שהוא צו הרחקה, או באם מדובר בצו הגנה מטעם החוק למניעת אלימות במשפחה. כאשר מדובר במתן צו הרחקה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא יינתן לתוקף של חצי שנה. ניתן יהיה להאריך את התקופה האמורה בחצי שנה נוספת ובסך הכל - למשך תקופה כוללת של שנתיים.

כאשר מדובר בצו הגנה, תוקף הצו יעמוד על תקופה של 3 חודשים, וגם אז יהיה ניתן להאריכו עד תקופה כוללת של שנתיים בסך הכל. השוני בתקופות הצווים נובע ממורכבות הסיטואציה, במקרים שבהם הצו הינו כנגד בן משפחה. במקרים מסוימים, יתכן שאדם, בעלים של נכס, יקבל צו המורה לצאת ממנו, לדוגמא: כאשר מדובר במתן צו בין בני זוג.

:דרכי התמודדות

בשני המקרים, יש צורך בליווי בעורך דין פלילי או עורך דין לענייני משפחה (כאשר מדובר בצו הגנה מטעם החוק למניעת אלימות במשפחה). בעת הגשת הבקשה, ליווי עורך דין יוכל לחדד את הבקשה, כדי להבטיח את מתן הצו. במידה והוגש נגדך צו מסוג זה, יש להכיר כי כעת קיימות נגדך הגבלות משמעותיות, אשר הפרה שלהן תוכל לגרור אכיפה משטרתית וכן עבירה פלילית בפני עצמה.

יובהר כי במידה וקיים צו מסוג זה, אזי בעת הפרתו, מבקש הצו יוכל לפנות למשטרת ישראל ולהוביל לעצירת המפר. חשוב לציין, כי לצערנו, ישנם מקרים שבהם הוצאת הצו נעשית כמצג שווא, כחלק מהליך פרידה בין בני זוג, במטרה ליצור עליונות לפונה בניהול תיק גירושין או התרת נישואין. במקרה כזה, יהיה ניתן לערער על מתן הצו וכן להגיש תביעה שכנגד.

:סיכום

בכל הנוגע למתן צו הרחקה, ישנה חשיבות לליווי עורך דין, במטרה להסביר את משמעויות הצו, לרכז אסמכתאות (לחפות או לאישוש הטענות) וכן להגיש בקשות לבית המשפט בצורה מוסדרת ולהתמודד עם הליכים אחרים.

[balaslaw]

כמה דברים שכדאי לדעת על - משמורת משותפת:

קיימים מקרים שבהם הילד לא חי עם שני הוריו ואז עולה נושא המשמורת, אשר מטרתו להסדיר את האופן שבו ההורים יגדלו את הילד. מדובר בהורים אשר החליטו לפרק את הזוגיות ביניהם ומתגוררים בבתים נפרדים. במאמר זה, יובאו מס' תחומים: משמורת משותפת ומשמורת ילדים. כמו כן, במאמר זה נציג את הערכאות אשר מוסמכות לדון בסוגיה.

נעיר כי המאמר שלהלן נועד לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. עם זאת – אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, אצל עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בתחום.

:מהי משמורת משותפת

משמורת משותפת הינה הסדר לפיו האחריות של שני ההורים על הילד היא שווה. הדבר בא לידי ביטוי בגידול הילד, בחלוקת הלינה ובשהות זהה של הילד בחזקת האם ובחזקת האב. הדבר יוצר מצב שבו לילד קיימים שני בתים, לרבות שני חדרי שינה, וחלוקת הזמנים בין הבתים, לרוב זהה ומחולקת לפי הסכם המשמורת. מדובר ביתרון הנוגע לקשר האישי עם שני הוריו, אם כי עלתה ביקורת רבה בנוגע להסדר, בעיקר בבחינת תחושת היציבות של קטין, כאשר הוא נקרע בין שתי מסגרות בחייו.

כמו כן, במרבית המקרים, החלטה על משמורת משותפת, תיבחן בהתאם לקשר בין ההורים לאחר הפירוד, בגרותו של הילד להבין את הסיטואציה ואת השלכותיה ובלבד שאינו מושפע ממנה לרעה, מצבם הכלכלי של ההורים וכדומה. בנוסף, ההורים יצטרכו לשכנע כי אכן קיימת תקשורת טובה ביניהם. חשוב לציין כי לא מעט אבות שנמצאו במשמורת משותפת, נאלצו לשלם בנוסף דמי מזונות לאם, וזאת ללא התחשבות במימון של הילד, בתקופה שבה הוא נמצא במשמורתם. בפסק דין תקדימי בשנת 2017, בית המשפט שינה את ההלכה המשפטית בנושא, ועתה, חלוקת המזונות במסגרתה של משמורת משותפת, היא שוויונית ככלל, בהתחשב בהכנסות בני הזוג.

:מהי משמורת ילדים

נושא המשמורת מתעורר כאשר הוריו של הילד מעוניינים לגור בבתים נפרדים, לרוב כאשר ההורים מחליטים לפרק את הנישואים שלהם. השאלה שעולה עם פירוק הקשר בין הזוג, היא: מי מההורים יקבל את המשמורת. במילים אחרות, מי יהיה אחראי לטובתו של הילד, עקרון אשר מנחה את בית המשפט, בבואו לפסוק בסוגיית משמורת ילדים. הדגש הוא על כך שהבחירה מי יהיה ההורה המשמורן, נקבעת אך ורק כנגזרת מטובת הילד הספציפי. לא פעם הוחלט כי אחים לאותם הורים, יחולקו בין הוריהם לצורך משמורת.

נושא המשמורת ייכתב בהסכם משמורת, אשר מוטלת חובה על הוריי הילד, לקיימו. כמו כן, ניתן לעשות שינויים בהסכם זה, מכוח סעיף 76 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשב"כ-1962 אשר קובע כי במידה ונתגלו נסיבות חדשות או אם השתנו הנסיבות, אזי בית המשפט רשאי לבטל או לשנות את ההסכם, גם לאחר שנתן את החלטתו בנושא.

:הערכאות המוסמכות לדון במשמורת ילדים

ככלל, משמורת ילדים נידונה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לדון בעניין משמורת ילדים, אך הוא אינו מוסמך לדון בענייני הגירושין והנישואים. זאת אומרת, סמכות בית הדין הרבני אומנם חלה על נישואין וגירושין בלבד, וזאת מכוח הדין, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, אך אם מדובר בנושא הקשור מטבעו לעניין הנישואים או לעניין הגירושין, והוא תביעת משמורת על הילדים, אזי ניתן לדון בעניינו בבית הדין הרבני.

בשל היכולת להתדיין בשתי ערכאות שונות, ישנם מקרים שבהם פנייה לאחת מן הערכאות, תהיה לא רלוונטית, מכיוון שהיא יוצרת חוסר סמכות של אותה ערכאה, לדון בנושא המובא לפניה. בנוסף, ישנה תופעה שיש לה חשיבות רבה בניהול התיק, הנקראת "מרוץ הסמכויות": במקום שבו אחד הצדדים יגיש ראשון את הבקשה, שם יידון התיק.

:לסיכום

מדובר בקטינים אשר יש חשיבות רבה ליציבותם. התנדנדות בין שתי מסגרות, יכולה ליצור אצלם תחושה של אי וודאות, ובפרט שגם על ההורים מוטלות לא מעט הגבלות. ההגדרה השווה לאחריותם של שני ההורים, מאוד משמעותית לילדים, ולכן חשוב להבהיר להם שמעמד ההורים הוא זהה לחלוטין. כיום, גם במקרי קיצון, שבהם אחד ההורים גר במרחק שאינו סביר, עדיין תינתן האפשרות למשמורת משותפת. לרוב, תהליך של משמורת משותפת, מגיע בהמשך לניהול תיק גירושין, ולכן חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה, על מנת שינחה על ביצוע פעולות הנוגעות למשמורת הילדים. עורך הדין יפעל, תוך ייעוץ לגבי הערכאה אשר עדיפה להתדיינות עבור התיק מסוג זה והגשת בקשה לשינוי ההסכם בשל נסיבות כאלו ואחרות, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו.

[balaslaw]

?דיני משפחה - מה כדאי לדעת

תחום דיני המשפחה נכלל בענף המשפט האזרחי, בעניינים הנוגעים לתא המשפחתי, הורות ומעמד אישי. כחלק מהנושאים הנכללים בדיני המשפחה, נוכל למצוא את הנושאים הבאים, כדלקמן: נישואין וגירושין על פי דת, נישואין אזרחיים, תעודת זוגיות, נישואין בחו"ל, חד מיניים, משמורת ילדים, צוואות וירושות, אפוטרופוס, אימוץ, צו יציאה מהבית, תהליכי פונדקאות ועוד. כאמור, תחום דיני המשפחה הינו תחום רחב, המכיל בתוכו נושאים רבים אשר נוגעים לכולנו ביום יום. במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בעיקר בערכאות השיפוט הרלוונטיות לתחום דיני המשפחה בארצנו. כמו כן, נדון בחשיבות בחירת ערכאת השיפוט, ובהשלכות בחירת הערכאה, על הנושא הנתבע.

יוער, כי מאמר זה חובר על מנת לחשוף אתכם הקוראים/ות, לתחום דיני המשפחה מנקודת מבט משפטית. חשוב להבהיר כי תחום זה רחב מאוד, ולכן, הטעימה שתינתן במאמר זה, הינה על קצה המזלג. אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.

:ערכאות שיפוט

:בית הדין הרבני

סמכותו של בית הדין הרבני מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג– 1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). בית הדין הרבני פוסק הלכות על פי הדין העברי הישן. למעשה, ניתן לומר שכלל פסיקותיו מושתתות על דין תורה. הנושאים המובאים לפתחו של בית הדין הרבני, הם בעיקרם הליכי הנישואין והגירושין, וזאת בשל הסמכות הייחודית הקיימת לבית הדין הרבני, לעסוק בנושאים אלו.

עם זאת, בית הדין הרבני מחזיק בסמכות לעסוק בכל הנושאים אשר נלווים להליך הגירושין, כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה ומזונות ילדים וכדומה. בהגעת הזוג לפתחו של בית הדין הרבני, בדבר הגשת תביעת גירושין, יכולים בני הזוג להחליט כי שאר הנושאים הנלווים להליך, יידונו גם הם בבית הדין הרבני. במידה ואחד הצדדים מגיש לבית הדין הרבני, תביעה כרוכה לתביעת הגירושין, אזי נושא התביעה יידון בבית הדין הרבני, וזאת בתנאי שהתביעה לא הוגשה קודם לכן לבית המשפט לענייני משפחה. רוצה לומר, קיים מרוץ סמכויות מובהק בין ערכאות השיפוט.

:בית המשפט לענייני משפחה

למעשה,, בית המשפט לענייני משפחה הוקם בהתאם להמלצת "וועדת שיינבויים", שם המליצה הוועדה להקים את בית המשפט לענייני משפחה, על מנת לייעל את אופי הליך המשפטי בדיני המשפחה. עוד המליצה הוועדה, בהקמת בית המשפט המיוחד לדיני משפחה, לערוך את הדיונים בדלתיים סגורות, וזאת בשל העובדה כי בדיונים אלו יידונו תיקי משפחה רגישים, שלעיתים כוללים קטינים פגיעים. בית המשפט לענייני משפחה הוא למעשה בית משפט בדרגתו של בית משפט השלום, ושופטיו מתמנים כמו שאר שופטי ישראל, באמצעות הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, שופטים המתמנים לשמש כשופטי בית המשפט לענייניי משפחה, הם ככלל שופטים בעלי התמקצעות ומומחיות בתחום המשפחה.

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל סכסוך משפחתי בין בני משפחה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה מגדיר "בני משפחה" בתור: הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, בני זוג, לרבות נשואים או ידועים בציבור.

מכוח היותו הערכאה המשפטית האמונה על שפיטה בתחום דיני המשפחה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות נרחבת לעסוק במגוון רב של נושאים, כמו לדוגמא: ענייני אימוץ ילדים, ענייני פונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני מזונות ילדים ואישה (הסמכות לדון בתחומים אלו היא מקבילה לבתי הדין הרבניים), ענייני התרת נישואין, ענייני שינוי שם, ענייני קביעת גיל, ענייני משמורת ילדים וכדומה.

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה האמונה במדינת ישראל על שפיטה בתחום דיני המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין. מדובר בבית משפט ייחודי, אשר הדיונים במסגרתו נערכים בדלתיים סגורות, כאשר שופטיו הם בעלי התמחות ספציפית בתחום דיני המשפחה.

:חשיבות בחירת ערכאות השיפוט

כפי שהוצג לעיל, בדיני המשפחה קיימות ערכאות שיפוט מקבילות. היות והדין המנחה הינו דין דתי, אזי ערכאות השיפוט שופטות לפיו. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה מוכר כערכאה יותר 'ליברלית' מבחינת התפיסה, החתירה לצדק והדאגה לקבלת הסעד.

מכאן, שבכל נושא הקשור לדיני משפחה, חשוב לדעת באיזו ערכאה לבחור ולאיזו לפנות. כמובן שחשיבות זו משתלבת בחשיבות בחירת עורך דין לדיני משפחה, שכן מומלץ לבחור בעורך דין אשר מומחה ביי��וג בשתי הערכאות, ומכיר את אופי ניהול ההליך מקרוב. כך יוכל לכוון ולייעץ, בהתאם למקרה האישי שעומד לפניו.

#דיני משפחה #בית הדין הרבני #בית המשפט לענייני משפחה