asklaw-il

[asklaw-il]

דיני ירושה – מה חשוב לדעת ומה הדין?

בכל הנוגע לענייני ירושה וצוואה, קיים חוק ייעודי לגבי ירושות וצוואות, המגדיר כללים ברורים בנושאים רבים הנוגעים לתחום. כך למשל, החוק מגדיר בעלי תפקידים וקובע מתי יחולק רכושו של אדם לקרוביו שנותרו ובאילו מקרים יתחשבו ברצונו החופשי ויתירו חלוקה אחרת – כאשר המוריש הותיר אחריו מסמך מנחה אשר נכתב בגמירות דעת ועל פי רצונותיו, ללא כל הטיה. מכאן, הרי שאין ספק כי דיני הירושה והצוואה מצריכים רגישות רבה, משום שאדם קרוב נפטר והוויכוח על הכסף נעשה בין קרובי משפחה.

במאמר זה נסקור: מהו החוק המסדיר את ענייני הצוואות והירושות, מהי ירושה, מהי צוואה ואלו צוואות קיימות. כמו כן, נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:מהו חוק הירושה

חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), הינו החוק המסדיר את חלוקת עזבונו של נפטר ליורשיו, בהתאם לברירת המחדל הקיימת, שהיא חלוקה ליורשים על פי דין, או לחילופין, לפי צוואה שאותה הותיר אחריו המצווה לפני לכתו, המורה כיצד יחולק רכושו ולמי.

בנוסף, החוק מסדיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בדבר צוואות וירושות, נהלי הגשת צווים לחלוקת עזבון, תפקידו של הרשם לענייני ירושה, מתי תוגדר צוואה כצוואה תקינה, ובאילו מקרים יהיה ניתן להתנגד לצו קיום לצוואה או לירושה. חוק זה מעגן את כל ענייני הצוואה והירושה בדין הישראלי.

:מהי ירושה על פי דין

חוק הירושה מגדיר מהי ירושה על פי דין, כדלקמן: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". על פי חוק הירושה, יורשיו של נפטר, הינם ילדיו אשר מקבלים מחצית הירושה ובן זוגו המקבל את החצי השני. על פי החוק, בן הזוג לא חייב להיות נשוי לו, אלא קיימת הכרה גם בידועים בציבור. במידה ולנפטר לא היו ילדים ובן זוג, ירושה תחולק להוריו ואחיו. במידה וגם אלו לא קיימים, ילכו אחורה יותר. שיטת החלוקה ומעגלי הקירבה מכונים "פרנטלות". אם ימשיכו ויתרחקו במעגלים ולמותיר לא יהיו יורשים על פי דין, והוא לא השאיר אחריו צוואה או שצוואתו לא תקינה, יועבר רכושו לאוצר המדינה.

:מהי צוואה

צוואה היא מסמך בעל תוקף משפטי, שבו אדם מורה על אופן חלוקת רכושו, לאחר מותו, וזאת בשונה מברירת המחדל החוקית, ירושה על פי דין. המטרה היא לממש את רצונו החופשי ולעיתים גם ליצור סדר וודאות בין הצדדים ובכך למנוע ויכוחים מיותרים בתא המשפחתי. צוואה היא המסמך הספציפי ביותר, אשר גובר על מסמכים אחרים הנוגעים לענייני רכוש.

כמו כן, הצוואה העדכנית ביותר היא זו שתיחשב, לאחר שיאושר כי נעשתה באופן תקין ועל פי רצונו של המצווה. חוק הירושה מתייחס לתקינות הצוואה ועוסק ברצונו החופשי של המותיר, במטרה שלא יהיה אדם אשר ישפיע בצורה כזו או אחרת על דרך החלוקה וכדי שלא ייהנה ממנה במישרין או בעקיפין (למשל נהנה לא יוכל להיות עד לחתימה על צוואה וכך גם בן או בת הזוג של הנהנה).

להלן, סוגי הצוואות, בהתאם לחוק הירושה:

צוואה בכתב: זוהי הצוואה המקובלת ביותר. על המצווה לכתוב את תאריך עריכתה, תוכנה ולחתום עליה.

צוואה בפני עדים: מדובר בצוואה דומה לצוואה בכתב, אם כי במקרה זה, היא נערכת בפני שני עדים שאינם נהנים מהצוואה ועליהם לחתום על הצוואה.

צוואה בפני רשות: צוואה זו תאמר בעל פה מול גוף מוסמך, מבין אלו המוזכרים בחוק הירושה. למשל: שופט, נוטריון, רשם ירושות או דיין בבית דין. לאחר מכן, הצוואה תופקד בידי רשות ציבורית, עד למותו של המצווה.

צוואה הנערכת בעל פה: צוואה בעל פה (או בשמה הנוסף – צוואת "שכיב מרע") היא צוואת ברירת מחדל. כלומר, מדובר בצוואה חריגה, שתעשה רק בסיטואציה שבה מצבו הרפואי של המצווה קשה והוא נמצא בימיו האחרונים, או שהוא מאמין שהוא עתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב. אז, תעשה הצוואה בנוכחות שני עדים, אשר יערכו זיכרון דברים על פי מה שנאמר מטעם המצווה. לאחר מכן, עדים אלו יפנו לרשם הירושה להקראת הירושה. על המצווה להיפטר מן העולם תוך חודש ימים, שכן יש חשיבות לכתיבת הצוואה רק כאשר האדם לקראת מותו.

[asklaw-il]

אימוץ ילדים – מה הדין ומה חשוב לדעת?

ברירת המחדל בנוגע להבאת ילד לעולם, הינה שהוריו הביולוגיים הם אלו שיגדלו אותו, יקבלו החלטות בעניינו ויהיו האפוטרופוסים הטבעיים שלו. לצערנו, ישנם מקרים אשר בהם המציאות אינה מאפשרת זאת, אם מרצון ההורים, אם מנסיבות החיים ואם מכוח הדין. לכן, קיימת אפשרות חוקית, לפיה ילד עובר מאחריות הוריו הביולוגיים לאחריות הורים אחרים, אשר יהפכו ל"הורים משפטיים", כלומר להורים מאמצים וכך יהיה ניתן להתייחס אליהם כהורים לכל דבר ועניין, אשר יקבלו החלטות בעניין הילד המאומץ וזאת גם מבלי שהביאוהו לעולם.

היות ודיני האימוץ הם תחום מורכב, משפטית ורגשית, ומשום שמדובר בהחלטה הרת גורל הנוגעת לחייהם והתפתחותם של קטינים, פעולת האימוץ תערב את כלל הגורמים הרלוונטיים, להשגחה ופיקוח, דבר שמסרבל את ההליך והופך אותו ללא פשוט, לאף אחד מהצדדים. במאמר זה נסביר על ענייני אימוץ בישראל, על תהליך האימוץ בפועל ומה קורה כאשר מדובר באימוץ ילד מחו"ל. כמו כן, נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

:חוק האימוץ, התשמ"א-1981

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן:" חוק האימוץ"), הינו החוק הישראלי המסדיר את כל הנוגע לענייני אימוץ ילדים. ביסוד חוק זה עומד עיקרון העל הנוגע לילדים, שהוא עקרון "טובת הילד". זהו עקרון מהותי בחקיקה ישראלית אשר עוסקת בענייני קטינים וכן הוא שאוב מאמנה בינלאומית שעליה חתומה ישראל, שהיא אמנת זכויות הילד. העיקרון מובא בסעיף 1ב לחוק האימוץ, כדלקמן: "בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות". חוק האימוץ מתאר כיצד מתבצע הליך האימוץ, החל מהגדרת ילד כבר אימוץ, פירוט התנאים שבהם צריכים לעמוד ההורים המאמצים וכן תיאור בעלי תפקידים ודרכי פעולה בשלבי האימוץ השונים ולאחר מכן.

:תהליך האימוץ בישראל

תחילה, על בית המשפט לענייני משפחה להכיר בילד כ"בר אימוץ" - וזאת כפי שמתואר בסעיף 13 לחוק האימוץ. מדובר בילדים אשר הוריהם אינם כשירים לגדלם או אינם מעוניינים לגדלם. רק לאחר בחינת הנושא על ידי בית המשפט, יוגדר ויוכר ילד כבר אימוץ.

לאחר מכן יבחנו את המשפחה הקולטת, המועמדת לאמץ. בהמשך, יתקיים הליך ביניים, שבו יחיה הילד אצל המשפחה המועמדת במשך חצי שנה, שם יבחנו את התאקלמות הצדדים לתהליך. ובמידה והתהליך יצלח ולא תהיינה כל התנגדויות (מצד הצדדים, מטעם בית המשפט, מטעם גורמי הרווחה או אפילו חרטה של ההורים הביולוגיים), יעברו לשלב "יצירת הורות משפטית", שבו יהפכו המועמדים להוריו המאמצים של הקטין. האחרון יהיה תחת חסותם והם יהיו האפוטרופוסים שלו, כאמור בחוק: "האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו ואולם – (1) רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות; (2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין; (3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 16 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965."

:תהליך האימוץ כאשר המאומץ מגיע מחו"ל

כאמור, הליך האימוץ מורכב משלבים רבים ושונים. כאשר מדובר באימוץ ילד מחו"ל, נוספים נדבכים שונים של ביקורת ופיקוח. אימוץ מחו"ל מלווה בחשש רב, בעיקר כאשר מדובר במדינות נחשלות. החשש נובע ממקרי חטיפת ילדים, כדי להשיא רווחים כלכליים לחוטפים. אי לכך, בעת אימוץ ילד מחו"ל, השירות למען הילד, שהוא הגוף אשר מרכז את נושאי האימוץ וברשותו תיקי אימוץ, יבדוק את העמותות העובדות איתו בשיתוף פעולה ויעקוב אחרי צעדיהן בהפיכת הילדים לברי אימוץ.

:סיכום

הבחירה לפנות לאימוץ ילדים, מחייבת הבנה והכרה כי מדובר בתהליך לא פשוט, המצריך חדירה ממשית לפרטיותו של התא המשפחתי וטיפול משפטי רב. לכן, בעת רצון לאמץ, יש להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.

[asklaw-il]

פירוק שיתוף – מה הדין? ומה חשוב לדעת?

פירוק שיתוף הינו מושג מדיני המקרקעין, אשר נועד להסדיר זכויות קניינות של שניים או יותר, על מקרקעין מסוים ששייך להם, כאשר הם בוחרים לסיים את השיתוף ביניהם או שנאלצים לעשות כן. המציאות מלמדת שתביעות אלו, המכונות "פירוק שיתוף", הן לא תביעות פשוטות והן מחייבות ידע משפטי נרחב. במאמר זה נסקור: מהו שיתוף, מהו פירוק שיתוף ומהי זכות קדימה בין בני זוג.

כמו כן, נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין.

:מהו שיתוף

שיתוף הוא פעולה קניינית, שבה קבוצת אנשים מקצים זכויות בנכס (שני אנשים ומעלה ייחשבו לקבוצה). בפועל, שיתוף יקנה לכלל השותפים, זכויות קניינות בנכס, וזאת מבלי להקצות "נתחים" לכל אחד מהשותפים. מאחר ומדובר בזכויות קנייניות, על השותפים להסדיר זאת בהסכם שיתוף, בהתאם לסעיף 29(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן: "חוק המקרקעין"): "הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן – הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר".

במרבית המקרים, הסכם שיתוף יכלול את הנושאים הבאים: הזכויות הניתנות לכל שותף על הנכס, הגדרות טכניות, הסדרת ��תנהגותם של שאר השותפים בשימוש בנכס, החלטות עתידיות בנכס וכן נושאים הנוגעים לפירוק הנכס (אם בכלל) ועוד.

:הדין לעניין פירוק שיתוף

סעיף 37 לחוק המקרקעין, הינו הסעיף העוסק בפירוק השותפות. לפי סעיף זה, לכל שותף יש זכות לפרק שותפות, במידה והוא מעוניין בכך. דרך הפירוק מתוארת בסעיף 39 לחוק המקרקעין, כדלקמן: "(א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. (ב) הייתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחויבים. (ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות".

כל אלו – במידה ולא הובהר נושא הפירוק, בהסכם השיתוף שבין השותפים. בפועל, פירוק שיתוף ייעשה במספר דרכים: המעוניין בפירוק השיתוף, יוכל למכור את חלקו לאחד משותפיו ו/או לחלק את חלקו בין הקיימים. המעוניין בפירוק שיתוף, יוכל למכור את חלקו לאדם חיצוני (במידה ואין סעיף בהסכם השיתוף שאוסר זאת) והשותפים יוכלו למכור את הנכס שברשותם ולחלק ביניהם את הכסף מעסקת המכירה. אם אין הסכמה על אחת מהדרכים, תעשה פנייה לערכאה משפטית, לקבלת החלטה בנושא, תוך כדי שיקול כלל הגורמים וקבלת ההחלטה אשר תמזער נזקים לכל אחד מהשותפים ולנכס.

:זכות קדימה בין בני זוג

בני זוג אשר מתגוררים יחדיו ויש להם דירה משותפת, הינם שותפים להסכם, וזאת מכוח חוזה בהתנהגות ובהסתמכות שני הצדדים על הדירה שבבעלותם. כאשר השניים יבחרו לפרק את הקשר הזוגי, יהיה עליהם להסדיר גם ענייני רכוש, וכפועל יוצא את נכסיהם המשותפים. בשל הקשר האישי בין בני הזוג ובעיקר משום שלרוב יהיה מדובר בדירה משותפת, קיים הסדר חוקי הנוגע לדירה המשותפת ופירוק שיתוף בין בני הזוג.

פירוק השיתוף בין בני הזוג, ייעשה בדרכים הבאות: מכירת הנכס המשותף או קנייה של החלק הנותר על ידי אחד מהצדדים. במידה וירצה אחד הצדדים למכור את חלקו, ובמטרה שלא להכניס שותף לדירה המגורים, קיימת הגנה על הצד השני, בכך שקיימת לו "זכות קדימה". זכות זו קובעת שאם אחד הצדדים מעוניין למכור את חלקו בנכס, תחילה עליו להציעו לבן זוגו לשעבר, כאמור בסעיף 101 לחוק המקרקעין: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן–זוגו".

:לסיכום

בכל הנוגע לפירוק שיתוף ובפרט כאשר מדובר בדירת מגורים משותפת של בני זוג המעוניינים להיפרד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, אשר יוכל להציג את הזכויות והחובות של הפונה בנוגע לנכסיו ועל פי חוק המקרקעין. אם מדובר בנכס משותף לבני זוג, עדיפה פנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר יוכל לכוון גם בנושא העיקרי שהוא הפרידה וכן בהליכי נגזרת הנוגעים לרכוש.

[asklaw-il]

מה אתם צריכים לדעת על משמורת והסדרי ראייה

בשונה מאפוטרופסות, שבה שני הורים אחראים באופן טבעי על ילדיהם, המונח משמורת בא לקבוע היכן יתגוררו הילדים ועם איזה הורה, כאשר ההורים אינם חיים יחדיו. לרוב, נושא המשמורת יגיע לפתחו של בית המשפט, כאשר בני הזוג יחליטו על פרידה ו/או גירושין ויהיה צורך להסדיר את נושא מגורי הילדים לאחר הפרידה (כאשר הם קטינים). הסיבה לכך טמונה במחויבותה של מערכת המשפטית להיות חלק מהחלטות מהותיות הנוגעות לטובת הילדים.

מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהי משמורת ילדים, אילו סוגי משמורת קיימים – משמורת משותפת ומשמורת בלעדית. כמו כן, נעסוק בזמני שהות שהם חלק ממשמורת בלעדית. מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין לענייני משפחה.

:מהי משמורת ילדים

משמורת ילדים היא מושג משפטי, שבא להבחין בין משמורת לבין אפוטרופסות, שהיא אחריות על אדם שאינו כשיר משפטית לקבל החלטות בעניינו. כך גם לגבי קטינים, אשר הוריהם מהווים אפוטרופוסים טבעיים שלהם. משמורת, לעומת זאת, נוגעת להסדרי המגורים של הילדים, שהוריהם אינם חיים ביחד, לאור פרידה או שינוי כזה או אחר בחייהם.

כמו כן, במסגרת הכרעה בענייני המשמורת, יבחנו את הנסיבות השונות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, במטרה לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן ו/או באיזו תצורה תתקיים המשמורת. כל אלה – במטרה להבטיח את טובת הילד הספציפי ובהתאם לאמור באמנה לזכויות הילד, שעליה חתומה ישראל. בישראל נהוגים שני סוגי משמורת: משמורת בלעדית והסדרים הנוגעים לזמני שהות וכן משמורת משותפת. על כך – בהמשך מאמר זה.

:משמורת בלעדית

משמורת בלעדית הינה סוג של משמורת, שבה הורה אחד יוגדר הורה משמורן ולו הסמכות לקבל החלטות שגרתיות לגבי הילד הגר בביתו. יוער כי עצם קבלת המשמורת, לא מבטלת להורה האחר את היכולת לקבל החלטות מהותיות – וזאת בשל היותו האפוטרופוס הטבעי.

בישראל, משמורת בלעדית נתונה לאם, כחלק מתפיסה חברתית ופסיקה קיימת, וזאת בעיקר בגילאים הנמוכים. עד גיל 6 קיימת חזקת הגיל הרך, שקובעת שילד בגילאים הללו יהיה במשמורת בלעדית אצל אמו (למעט מקרים חריגים מאוד). כמו כן, נהוג בהחלטות בית המשפט, "להאריך" את השנים שבהם המשמורת נתונה לאם.

:זמני שהות

במשמורת בלעדית כאמור, הורה אחד יוגדר כהורה המשמורן. ההורה הנוסף, שהילד אינו במשמורתו, יזכה בהסדרי ראייה והסכם אשר מעגן את המפגשים בינו לבין ילדו. אלו הם הסדרים הנוגעים לזמני שהות, או בשמם בעבר "הסדרי ראייה". מטרתם של הסדרים אלו היא להבטיח שמירת קשר בין הילד לשני הוריו, גם אם הוא אינו מתגורר עם אחד מהם. הסיבה לכך נובעת מתפיסה, לפיה טובת הילד והתפתחותו התקינה, קשורות ליחסיו עם שני הוריו.

זמני שהות סטנדרטיים בישראל עומדים על שני מפגשים שבועיים, בני ארבע שעות בכל פעם, כאשר סופי שבוע הם לסירוגין אצל ההורה המשמורן ואצל ההורה שאינו משמורן. יצוין כי קיום זמני השהות, מחייב את הצדדים וביטולם או ניסיון מניעתם על ידי אחד הצדדים, יכול לגרור הליך משפטי ובסופו סנקציות למפר. לצערנו, ישנם מקרים של ניכור הורי, שבהם ההורה המשמורן מסית את ילדיו שלא להיפגש עם ההורה השני, מכל מיני סיבות. לאחר בחינת הנושא ולאחר קבלת החלטה כי אכן מדובר בניכור הורי, יהיה ניתן להטיל סנקציות על ההורה המנכר.

:משמורת משותפת

משמורת משותפת הינה משמורת שבה שני ההורים מהווים "הורים משמורנים". בפועל, לילד יהיו שני חדרים בשני בתים שונים וחייו יתנהלו בשתי הדירות.

התומכים במשמורת משותפת ובתפיסת ההורות המשותפת המערבת את שני ההורים באופן אקטיבי בגידול ילדיהם, טוענים שכך יהיה אפשר להוביל להתפתחות תקינה של הילדים. מנגד, יש שיאמרו כי הדבר יכול להוביל לבלבול וחוסר וודאות אצל ילדים, אשר מרגישים תלויים ועומדים בין שני בתים. לכן, ההחלטה על משמורת משותפת תעשה כאשר הנסיבות מאפשרות זאת וכאשר הילדים הינם בעלי מסוגלות לעמוד במסגרת התנאים הללו.

:לסיכום

בכל הנוגע למשמורת ילדים, ובעיקר בעת הגעת הנושא לפתחו של בית המשפט, לרוב כחלק מהליך גירושין, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.

[asklaw-il]

חלוקת רכוש בגירושין

הליך גירושין כולל מספר נדבכים, לרבות הגירושין עצמם שנערכים בבית הדין הרבני, וסוגיות משמורת הילדים המשותפים ומזונות הילדים. עם זאת, הליך גירושין כולל הליך נוסף, חשוב מאוד, והוא חלוקת רכוש בין בני הזוג. כיצד בעצם עורכים חלוקת רכוש בין בני זוג? מה חשוב לדעת על חלוקת רכוש? ואיזה דין מסדיר את נושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג? על כל אלו, נדון במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נבקש להעיר כי אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

:הליך גירושין להלכה ולמעשה

בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין העברי–דתי, כאשר מדובר בנישואין של בני זוג יהודים. המשמעות היא שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, הם יפנו לבית הדין הרבני, בתביעה לגירושין. במסגרת תביעה לגירושין, המבקש להתגרש, יצטרך להוכיח את קיומה של עילת גירושין, מבין עילות הגירושין שקבועות בדין העברי–דתי, כמו – עילה של בגידה, עילה של מעשה כיעור על ידי האישה, אי סיפוק מיני, עקרות ועוד. במידה והוכחה עילת גירושין, הרי שאז בית הדין הרבני יורה על גירושין. כמו כן, הליך גירושין (כלומר גירושין בבית הדין הרבני) יכול להיות קצר יותר, במידה ובני הזוג מגישים תביעה מוסכמת לגירושין.

אך גירושין בבית הדין, אינם סיכומו של דבר, שהרי בין בני הזוג יש נושאים נוספים שיש להסדירם בעת גירושין. על כך – בחלק הבא.

:נושאים נוספים שיש להסדיר במסגרת הליך גירושין

במסגרת הליך גירושין, בני זוג צריכים להסדיר נושאים נוספים, כגון – מזונות ומשמורת ילדים. נסביר: משמורת ילדים, היא בעצם האחריות השוטפת על גידול הילדים. לרוב, בני זוג מקיימים הסדרי ראיה, כלומר, הורה אחד אחראי באופן קבוע על גידול הילד, וההורה השני נהנה מזמני שהיה עם הקטין. במקביל, זוגות רבים מעדיפים באפשרות של משמורת משותפת על ילדיהם, דהיינו – אחריות שווה מבחינה שוטפת על גידול הילדים. כמו כן, בעת גירושין יש להסדיר את סוגיית המזונות, כלומר, תשלום קבוע שמוטל על האב, אשר תכליתו להבטיח את הקיום הכלכלי של ילדיו. מזונות, מחויבים מכוח הדין העברי–דתי, שכאמור מוטל על בני הזוג. ענייני מזונות, הם נושא שלעיתים גורר את בני הזוג להליכים משפטיים, הנוגעים לזכאות למזונות וגם לגובה המזונות, במיוחד כיום, לאור פסיקה חדשה של בית המשפט העליון, שקבע כי בעת קיומה של משמורת משותפת, יהיה שוויון בין ההורים בכל הנוגע למזונות, במידה ואין בין ההורים פער משמעותי בהכנסה.

במקביל, נושא נוסף שיש להסדיר בעת גירושין הוא נושא חלוקת הרכוש. על כך – בחלק הבא.

:חלוקת רכוש בגירושין

במהלך חיי הנישואין, בני זוג רוכשים לעצמם ממון רב, שלעיתים כולל רכוש נייד ורכוש לא נייד, לדוגמא – דירת מגורים אחת או יותר, מניות, חסכונות, רכוש בעל ערך ועוד. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), קובע כי בעת גירושין, בני הזוג ייהנו מחלוקת רכוש שווה ביניהם, למעט – מתנה שקיבל אחד מבני הזוג, או רכוש שהיה שייך לבני הזוג לפני הגירושין, או רכוש שהוחרג מכוח הסכם ממון בין בני הזוג.

כלומר, חוק יחסי ממון, קובע ברירת מחדל חוקית לחלוקת רכוש, שנקראת "איזון משאבים". בני הזוג התגרשו? ברירת המחדל היא כאמור שהחלוקה בין בני הזוג, בכל הנוגע לרכוש, תהיה שווה.

:הסכם ממון

אחד החריגים להסדר איזון המשאבים, הוא עריכה של הסכם ממון. הסכם ממון, הוא הסכם בכתב, שמאושר על ידי בית המשפט, שתכליתו להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג, בעת גירושין. הסכם ממון, יכול להיות שונה מברירת המחדל (כלומר – איזון המשאבים), כך שבני הזוג יכולים לקבוע כיצד הרכוש שלהם יחולק. נעיר כי הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

:לסיכום

הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, שכולל מספר רב של נדבכים, שביניהם נושא הרכוש וחלוקתו בעת פרידה. מכאן, נסכם כי הליך הגירושין אינו הליך שרצוי לפעול במסגרתו לבד, ולכן, מומלץ להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.

[asklaw-il]

שאלות ותשובות על צו קיום צוואה

תחום הירושות והצוואות, הוא תחום שמעסיק ויעסיק כל אדם מן היישוב, מסיבה דיי ברורה, ויש לציין גם דיי עצובה, והיא כי לכל אחד מאתנו, יש מכר או קרוב משפחה אשר ימסור את נשמתו לבורא, בשלב מסוים. לכן, בעת מותו של אדם, שאלת הירושה והצוואה, היא שאלה חשובה, ולפיכך יש מספר עקרונות שחשוב מאוד להכיר. בהתאם, במאמר שלהלן, נסביר באופן כללי, מה הדין בנוגע לירושות וצוואות, וכיצד אפשר לממש ירושה שהותיר אחריו מנוח. כל זאת, נעשה ונכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכם/ן, הגולשות והגולשים.

נבקש להעיר כי המאמר שלפניכם/ן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

?מהי ירושה

הדין קובע כי בעת מותו של אדם, מסת רכושו תועבר ליורשיו. יורשים, הם בעצם אנשים שיזכו לקבל לחיקם, את אותה מסת רכוש. בעגה משפטית, אותה מסת רכוש מכונה "עיזבון". זו בעצם – הירושה. אך מי הם היורשים? כיצד מגדירים את היורשים? על כך, בחלק הבא.

?היכן דיני הירושה מוסדרים

בישראל, דיני הירושה קבועים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה, כאמור, קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו יועבר ליורשיו. כמו כן, חוק הירושה עוסק בהגדרה של המונח "יורש", וכן קובע מי זכאי לרשת אדם, ומי לא זכאי לרשת אדם. חוק הירושה גם קובע מה ההבדל בין ירושה לפי ברירת המחדל, לבין ירושה שקבועה בצוואה. בהתאם, חוק הירושה קובע גם את אמות המידה לעריכת צוואה. עוד קובע חוק הירושה, מהן הסמכויות של רשם הירושה, מהן הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה ועוד נושאים רבים. חוק הירושה, הוא הבסיס לכל העקרונות שנציג במאמר זה.

?מה הבדל בין ירושה לפי דין לבין צוואה

חוק הירושה, קובע כי אדם יכול להוריש את עיזבונו או ליורשים לפי צוואה, או בהיעדרה של צוואה, ליורשים לפי דין. כלומר, אדם שערך צוואה בחייו, רכושו יועבר ליורשים לפי הצוואה. במסגרת הצוואה, אדם יכול לצוות כי רכושו יועבר לכל אדם שהוא. לעומת זאת, אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, הרי שאז חוק הירושה קובע ברירת מחדל, דהיינו – סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי בהיעדר צוואה, היורשים של מנוח, יהיו ילדיו ובן או בת זוגו באופן שווה (בהתאם לחריגים וסייגים הקבועים בסעיף זה – לא נרחיב על כך). כלומר – אדם יכול לערער על ברירת המחדל הקבועה בחוק, וזאת באמצעות עריכת צוואה.

?איך אפשר לערוך צוואה

חוק הירושה קובע כי צוואה אפשר לערוך בארבע דרכים: הדרך האחת היא בכתב. הדרך השנייה היא בכתב בפני שני עדים. הדרך השלישית היא באמצעות הפקדה או הקראה לרשות ציבורית (למשל – הקראת צוואה בפני שופט או רשם הירושה). הדרך האחרונה, היא ברירת מחדל, שנועדה לסייע במקרי חירום. זו צוואה בעל פה. צוואה זו יכולה להיערך בעל פה כאמור, בפני שני עדים, ורק כאשר אדם הוא שכיב מרע (גוסס). במידה והוקראה הצוואה, שני העדים חייבים לערוך תרשומת של הנאמר, ולהפקיד את התרשומת בהקדם בפני רשם הירושה. מכאן, אלו הדרכים לערוך צוואה, ומעבר לכך – רצוי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה.

?איך מממשים ירושה

לאחר מותו של אדם, יש לממש את הירושה. הדרך לעשות כן, היא באמצעות הגשת בקשה לצו קיום צוואה, במקרה שאדם הותיר אחריו צוואה. הדרך השנייה, היא באמצעות הגשת בקשה לצו ירושה, וזאת כאשר אדם לא הותיר אחריו צוואה. את שני סוגי הבקשות, יש להגיש לרשם הירושה.

:לסיכום

במובנים רבים, דיני הירושה והצוואה הם מורכבים מאוד, ולכן ליווי וייעוץ משפטי, הוא חשוב ומשמעותי בכל עת. נוסיף כי לא פעם, עלולות להיות תסבוכות במסגרת הליך של מימוש ירושה, בין אם מדובר בירושה לפי דין ובין אם ירושה לפי צוואה. כמו כן, לעיתים ישנן צוואות מורכבות, שכוללת מגוון רב של רכוש. לכן, סיוע משפטי – מתחייב לדעתנו.

[asklaw-il]

:על גישור ועל גירושין

בגישור, עולות כלל המחלוקות בין בני הזוג. מטרתו של הליך גישור גירושין היא לא למהר להגיע לכותלי בית המשפט, אלא ליישב מחלוקות אלה בצורה רגועה יותר. במהלך השיח, שני הצדדים יעלו את עמדותיהם ואף את צרכיהם, שכן מדובר בגישור לאחר פרידה, שלעיתים עלולה להיות מאוד כאובה. תפקידו של המגשר הוא לראות התמונה המלאה, לעזור לשניים לחשוף את מה שעל ליבם ולהגיע לתוצאות טובות יותר.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ן נכבדים/ות, אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עורך דין לענייני משפחה.

?מהו הליך גישור

בעת ששני הצדדים מעוניינים לסיים את מערכת היחסים ביניהם, הפתרון הנכון הוא ל��נוע מלחמה משפטית ולסיים אותה על הצד הטוב ביותר. בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אשר כיום מכונה חוק הגישור. החוק הצליח לעורר מודעות בקרב האנשים, כי קיימת אפשרות לערוך גישור ולהימנע מסבל.

?מה זה גישור גירושין

גישור גירושין הינו הליך העוזר לבני הזוג להתמודד עם מחלוקות, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי ולהגיע להסכמה כלשהי. כמו כן, לרוב מדובר בזוגות אשר להם ילדים משותפים ולכן, חשוב שבסיום ההליך, ישמר שיתוף הפעולה בין השניים. מטרתו של גישור גירושין, היא למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורם. זאת ועוד, מטרתו להראות כי קיים סיכוי, ולו הקטן ביותר, להציל את התא המשפחתי שלהם. על מגשר הגירושין לפייס בין בני הזוג וליצור אווירה נעימה.

?איך מתנהל הליך גירושין

הליך הגישור אינו מהווה הליך משפטי. בני הזוג אינם נדרשים לשכנע את המגשר בטענותיהם, אלא ליצור סוג של הידברות, על מנת למצוא אפיק משותף לטובת הסכמה משותפת. זאת ועוד, כדי לקיים גישור, על בני הזוג להגיע להחלטה אישית, לפיה הם מעוניינים בהליך הגישור. הליך הגישור יחל בפגישות היכרות של הצדדים עם המגשר הנבחר. במסגרתן, המגשר ישמע מהם את רצונותיהם ואת צרכיהם. לרוב, המגשר יבחר לערוך שיחה נפרדת עם כל אחד מבני הזוג וכך יוכל להגיע לפשרה טובה יותר בשמיעת שני הצדדים , יחד ולחוד. יתרון להליך הגישור, הוא כי בני הזוג יקבעו, לפי נוחיותם, את מועדי פגישות הגישור ולא כפי שנקבעים מועדים בבית המשפט.

:יתרונות וחסרונות להליך הגישור

להליך הגישור ישנם מספר יתרונות: קודם כל, התחושה היא טובה יותר בהשלמת הליך הגירושין, שכן זה נעשה ללא מריבות וללא הערמת קשיים על ידי בני הזוג. כמו כן, מדובר בחסכון כספי הנוגע למניעת מחלוקות וויכוחים בין עורכי הדין של הצדדים. מנגד, ישנם מספר חסרונות: פשרה כאי החלטה - יתכן שעניין מסוים, שעבר כמחווה בהליכי הגישור, ייפתח בעתיד ויגרור את בני הזוג ��הליך משפטי. דבר נוסף, הוא הוויתור. יתכן שאחד הצדדים בהליך, מתנהל באופן שאינו משקף את רצונותיו האמיתיים. מנגד, להליך הגישור ישנם יתרונות רבים, שעליהם נעמוד להלן: כפי שכבר הוזכר לעיל, ההחלטה המוסכמת על בני הזוג לפנות למגשר, הינה החלטה מבורכת, שלעיתים תניב תוצאות טובות משציפו בני הזוג. שליטתם של בני הזוג בניהול ההליך, מאפשרת להם גם לשלוט בזמן שבו ינוהל הליך הגישור. תכלית הפגישה היא להגיע לפשרה שעליה יסכימו בני הזוג, חד משמעית, ולפיכך, ניהול הפגישות, יכול שיהיה קצר ויכול שיהיה ארוך ובהתאם - ההוצאה הכספית.

באשר לעלות ההליך, עלות הגישור נמוכה משמעותית מההליך המשפטי. היות ובני הזוג קובעים את מספר הפגישות עם המגשר, ההוצאה הכספית על ההליך, עשויה להיות נמוכה משמעותית. עם זאת, למרות סגולותיו של הליך הגישור, ההליך אינו תמיד משקף את המציאות הנדרשת.

לעיתים, ישנם זוגות המגיעים לגישור, כשאחד מבני הזוג חלש יותר, רגיש יותר או פגוע יותר והחלטותיו נעשו מדחף ורצון עז להתגרש כמה שיותר מהר. למרות שהפשרה היא מוסכמת, לעיתים ההחלטה עליה אינה משקפת בהכרח את המציאות ואת העתיד הטמון לבני הזוג, בחייהם הנפרדים.

:לסיכום

הליך הגירושין הינו הליך שיכול להתנהל בצורה ארוכה ומייגעת, ומנגד, יכול שיתקיים בנועם, בתום לב והגינות אחד כלפי השני. ההחלטה על ניהול ההליך נמצאת בידיהם של בני הזוג וכך גם המשך הקשר העתידי שלהם. לאור כל האמור לעיל, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום.

[asklaw-il]

על משמעותה של "בגידה" בדיני המשפחה

בגידה בין בני זוג הינה דבר המשפיע על מערכת היחסים בין בני הזוג, כל זוג בהתאם להגדרתו מהי בגידה ובהתאם לסף הרגישות של מי מהצדדים. במידה ובגידה בין השניים תגרור הליך פירוד וסיום קשר זוגי, כלומר, גירושין, יש להכיר את המשמעויות הנוגעות לצד הבוגד, באיזו ערכאה דנים ועל השפעות בהליכים נגזרים.

מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: את הדין החל על בגידה בין בני זוג ואת השוני בין הערכאות המשפטיות הדנות בנושא, נסביר על השפעת הבגידה על הליך הגירושין, ומה עושים כאשר נחשפת בגידה על ידי אחד הצדדים.

נזכיר בטרם נתחיל, כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף ליעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:בגידה בין בני זוג - השוני בין הערכאות המשפטיות

ישנן שתי ערכאות משפטיות העוסקות הדין האישי בין בני זוג. כאשר מדובר ביהודים הנשואים כדת וכדין, הליך גירושין ייעשה בבית הדין הרבני. בבית המשפט לענייני משפחה, יהיה ניתן לדון במקרים של התרת נישואין (אזרחיים) או פירוד.

כמו כן, הליכי נגזרת להליכים הללו, יכולים להתדיין בשתי הערכאות (בבית הדין הרבני, רק במידה והנושאים הללו נכרכים לנושא המרכזי, שהוא הליך הגירושין). שתי הערכאות המוזכרות, מקבלות את החלטותיהן בדרך שונה, אם כי שתיהן כפופות לעקרונות המשפט הישראלי. בבית הדין הרבני, ההחלטות נעשות על פי ההלכה היהודית ובכפוף אליה.

לגבי בגידה, בבית המשפט לענייני משפחה לא קיימת התעסקות בעניין הבגידה, אם כי זו יכולה לרמז במקרים מסוימים על חוסר תום לב. לעומת זאת, בבית הדין הרבני, הבגידה נתפסת בחומרה רבה, יותר מכל כאשר הבגידה נעשית על ידי האישה. להלן, התייחסות בית המשפט לעניין, בפסק הדין ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו]: "ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי–מוסרי–דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות–רגשיות ביותר של בן אנוש". לעומת זאת, בבית הדין הרבני קיימת עילה לגירושין והיא בגידה של האישה כנגד הגבר. על כך – בהמשך.

:השפעת הבגידה על הליך הגירושין

כאמור, בבית המשפט לענייני משפחה אין ייחוס לנושאי בגידה והוא אינו מהווה פרמטר בהחלטות, אלא אם יש צורך להוכיח מצג מסוים או חוסר תום לב על ידי הבוגד. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, בגידה היא עילת גירושין מוכרת, לפיה ניתן לסיים את הליך הנישואין ולתת גט. עילה זו הינה עילה המשמשת גברים בלבד כנגד נשים.

גבר "בוגד" אינו מקים השלכות משמעותיות, כמו ההשלכות החלות על נשים. במידה ואישה בגדה, זאת אומרת, קיימה יחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, היא תהיה אסורה על בעלה ועל בועלה – דהיינו, מי שעמו זנתה. זאת אומרת שגם אם בעתיד, לאחר הגירושין, תרצה להינשא למאהבה, בית הדין הרבני לא יאפשר זאת. מלבד זאת שמדובר בעילת גירושין, בית הדין הרבני יכול להשתמש בבגידת האישה ולהשליך על התנהגותה וזאת לגבי הליכים נגזרים, לדוגמא: בגידת האישה תוכל למנוע מתן מזונות אישה, פגיעה בחלוקת הרכוש, פגיעה במשמורת ילדים, היות והאם ביצעה מעשה "בל יעבור" אשר עלול לפגוע בהתפתחות הילדים, ואישה שנתפסת כנבגדת עלולה לאבד את זכאותה לתבוע את הכתובה.

?בגידה נחשפת - מה עושים

במידה ונחשפה בגידה של אחד הצדדים, וכדי למנוע התפתחויות נוספות בהליך גירושין, יש לזכור את הדברים הבאים: איסוף ראיות – יש לאסוף כמה שיותר ראיות וזאת מבלי להתעמת עם הבוגד. היוועצות – הבגידה כקלף בניהול ההליך ולכן חשוב להציגו בזמן הנכון ובערכאה המתאימה, דבר שיעשה בהנחיית עורך דין לענייני משפחה, המלווה את ההליך.

אי היוועצות עם עורך דין דיני משפחה, יכולה לשבש את ההליך. דוגמא מובהקת לכך היא בלקיחת חוקרים פרטיים שאינם מיומנים, דבר שיכול לגרוע וזאת בשל החזקת ראייה חזקה, אך מנגד, הסתבכות בפלילים בשל חדירה לפרטיות.

:לסיכום

לבגידה יש משמעויות בפן הרגשי ובהתאם להחלטת הזוג – גם בפן המשפטי. בכל פנייה ועיסוק בערכאות משפטיות, יש להתלוות ולהסתייע בעורך דין מיומן העוסק בדיני משפחה. עורך דין מסוג זה יוכל לנהל את ההליך המרכזי, גירושין (במידה ולשם השניים פונים), וכן את הליכי הנגזרת המשפיעים על תחומי חיים רבים.

[asklaw-il]

?מהם הסדרי ראייה

כחלק מהליך פירוק התא המשפחתי, דהיינו גירושין, קיים צורך להסדיר את שהותם ואורח חייהם של הילדים המשותפים של השניים, אם יש כאלו. בשונה מרכוש משותף, כאן מדובר בדיני נפשות, אשר הדין בעניינן מורכב וסבוך, באופן טבעי וברור מאליו. הסדרי ראיה הינם הסכמים משפטיים, שבהם מוסדרים המפגשים בין ההורה שאינו מוגדר משמורן, לבין ילדיו. הסדרי הראיה מקבלים תוקף משפטי, ולכן מה שקבוע בתוך הסכם המשמורת בין ההורים, חייב להתקיים על ידי כל אחד מהצדדים להסכם, כלומר – ההורים. הפרה הינה אי קיום של הכתוב בהסכם, על ידי כל אחד מהצדדים. ללמדנו, כי במאמר המובא לפניכם/ן, נבחן את נושא הסדרי הראייה. תחילה, נעמוד על נושא הסדרי הראייה ונבין את משמעותם המשפטית והמעשית של הסדרי הראייה. כמו כן, נעמוד על סוגים של הסדרי ראייה הקיימים בארצנו, וכן נעמוד על מקרים שבהם אחד מהצדדים מפר את ההסדר.

כל זאת נעשה ונכתוב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יובהר תחילה כי מאמר זה הינו מאמר תוכן ואינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

:סוגי הסדרי ראיה

כאמור, הסדרי ראיה מהווים מעין הסכם ברור בנוגע לפגישות ההורה עם ילדיו. על מנת להבין את סוגי הסדרי הראייה שקיימים, עלינו להבין תחילה את משמעות ההורה התורן:

משמורת ילדים: משמורת ילדים הינה מונח משפטי המסדיר מיהו ההורה המשמורן, שהוא בעל אחריות לגידול הקטין המשותף, הכוללת גם את מיקום לינת הקטין, ברשות ההורה המשמורן. ישנם שני סוגים מרכזיים למשמורת ילדים:

• משמורת בלעדית – במשמורת מסוג זה, האחריות על גידולו של הקטין בעת פירוק התא המשפחתי, מוענקת לאחד מהצדדים, אשר מוגדר ההורה המשמורן. הקטין יתגורר בביתו של המשמורן ויהיה תחת פיקוחו ואחריותו. להורה השני יקום הסכם הסדרי ראייה, שעליו נרחיב בהמשך.

• משמורת משותפת – כאשר שני ההורים מקבלים זכות בגידול הקטין המשותף. המשתמע מהאמור לקטין, מלבד אחריות משותפת לגידולו על ידי שני הוריו, הוא גידול בשני בתים נפרדים.

:הפרת הסדרי ראיה

על כל אחד מהגורמים המשפיעים על הסדרי הראיה, יוטלו סנקציות שונות בעת ההפרה, אם בכלל. כאשר מדובר בהפרה וודאית ועקבית של ההסכמים, תתערב הערכאה הרלוונטית לתיק ותוכל להטיל סנקציות על המפר.

אם ההורה המשמורן יפר את הסדרי הראיה – בין אם על ידי מניעה ובין אם על ידי הסתת הילדים, אזי לאחר בדיקת הנסיבות, תוכל הערכאה הדנה, להורות על סנקציות המחייבות ביצוע. לדוגמא – הפחתה במזונות ילדים או הטלת סנקציה כספית על ההורה המפר. הסנקציות יכולות אף להתבטא בלקיחת המשמורת והעברתה להורה השני, בשל ההבנה כי ההורה המפר אינו פועל "לטובת הילד". לדוגמא, מניעת מפגשים עם ההורה השני, החשובים וקריטיים להתפתחותו של הילד בצורה תקינה, יבטאו פגיעה בעקרון העל של טובת הילד.

כאמור, במקרה שבו הורה שהוא צד אקטיבי בהסדרי הראיה, הינו אחראי לאי קיומם, יוכל בית המשפט להורות על קנסות בשל אי ביצוע המפגשים. קנסות אלו ניתנים על ידי הערכאה השיפוטית, כ"פיצוי" על התחמקות מהזמנים שבהם היו אמורים הילדים לשהות בחזקתו וכתוצאה, הנטל הכלכלי הוטל על ההורה השני. מלבד קנסות, יכול בית המשפט לתפוס הפרה זו כזלזול ואף להורות על ביטול הזכאות לפגוש בילדים בכלל. דבר זה ייעשה, רק אם יתרשם בית המשפט מכך שהילדים אינם זקוקים בהתפתחותם, למפגשים עם אותו הורה, וכי ההפרה ואי הוודאות גורמים לילדים נזק. במידה ומדובר בילדים שאינם מעוניינים להיפגש עם ההורה שאינו משמורן , אזי יבחן בית המשפט, האם מדובר בדעה עצמאית שלהם, ואם כן, הוא יוכל להורות על הפסקת המזונות מאותו הורה, לידיהם.

:חשוב לדעת - על הסדרי ראיה

בכל הקשור לנושא הסדרי הראיה, חשוב לזכור כי היות ומדובר בדיני נפשות, ובעיקר בקטינים, אזי בית המשפט יפעל בדרך הישירה והטובה ביותר, למען שמירת עיקרון העל, "טובת הילד", וכן בכל החלטה או הסגה העומדת לנגד עיניו, יראה תחילה את טובת הילד ואת הדאגה לשלומו. במקרים רבים, הליך הגירושין מגיע לכדי 'מלחמה' בין הצדדים, אשר משפיעה על התנהלות הילדים המשותפים והתפתחותם. מכאן, בית המשפט יפעל תמיד לפי טובת הילד ולא לפי טובת ההורה. נוסיף, כי המלצתנו היא להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה, בכל נושא הקשור להליך גירושין, בעיקר אם מדובר בהליך שבו מעורבים ילדים, שעניינם יעלה באופן טבעי, בהליך עצמו.

[asklaw-il]

?מה חשוב לדעת על מזונות ילדים

הסוגייה הנקראת מזונות ילדים, היא נושא הכרוך להליך הגירושין, אך לא רק. מזונות ילדים נדרשים גם כאשר בני זוג, שאינם נשואים, החליטו לפרק את התא המשפחתי ולגור בנפרד. נושא זה יידון באחת מהערכאות המוסמכות לכך – בית הדין הרבני, הפועל על פי דין הלכתי, או לחלופין, בית המשפט לענייני משפחה, אשר משלב בפסיקותיו את הדין הדתי, אך זאת – תוך בחינת נסיבות קונקרטיות וכן בהתאם לעיקרון העל, "טובת הילד".

המושג מזונות, למעשה מסמל סכום כספי, שמטרתו לדאוג לרווחת האדם המקבל אותו. על פי הלכות קדומות, מי שאחראי על רווחת המשפחה והילדים – הוא הבעל. בשל העובדה כי הדין הדתי הינו הדין המנחה בדיני המשפחה במדינת ישראל, אזי הלכה זו תקפה גם בימינו אנו. כלומר, תשלום המזונות ישולם על ידי אב המשפחה, עבור אשתו ועבור ילדיו.

חשוב לבצע אבחנה ברורה בין מזונות אישה לבין מזונות ילדים. נסביר: מזונות אישה נועדו לדאוג לרווחתה של האישה, לא רק בעת גירושין ופירוד מבעלה. כלומר, אישה יכולה לתבוע את מזונותיה, גם אם לא פתחה בהליך גירושין. מזונות ילדים ישולמו לאם, על מנת לדאוג לרווחתם ודאגתם של הילדים המשותפים. הכוונה ברווחת הילדים, היא לרמת החיים שאליה הורגלו הילדים במהלך החיים המשותפים של הוריהם. כמו כן, ברור כי ישנה סקלת גילאים אשר עורכת הבחנה בסכומי המזונות שישולמו, וכי המזונות ישולמו כל עוד הילדים קטינים. מכאן, שאת תביעת מזונות הילדים, תגיש האם בשמם של הילדים, היות ואלו קטינים.

:מזונות

כאמור, מושג המזונות מתאר שם כולל לסכום כספי המועבר לאישה או לילדים, בדרך כלל על ידי אב המשפחה, ומטרתו הינה לדאוג לרווחת האדם המקבל. מכאן, נבין כי לא קיים מזונות לגבר, אלא רק לאישה או לילדים. נעיר כי ההלכה היהודית מנחה כי אב המשפחה הוא בעל האחריות הגדולה ביותר לדאגה לרווחתם של אשתו וילדיו. למעשה, האישה היא לב ליבה של המשפחה, זו הדואגת לכולם, ושמה עצמה לפני כולם. לכן, על האב לדאוג לפרנסת הבית ולרווחתם של הילדים.

:תביעת מזונות

כאמור, במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות מקבילות המוסמכות לדון בנושא הדין האישי, האחת היא בית הדין הרבני, והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. היות ובית הדין הרבני מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בהליך הגירושין, אזי פנייה בבקשה לתבוע את המזונות בבית הדין, תהיה בקשת כריכה. למעשה, הזוג יבקש לכרוך את תביעת המזונות אל תביעת הגירושין, וכך בית הדין הרבני 'קונה' סמכות בלעדית לעסוק בתביעת מזונות הילדים של אותו זוג. מנגד, את תביעת מזונות הילדים יהיה ניתן להגיש גם בבית המשפט לענייני משפחה, אך תביעה זו תהיה תביעה עצמאית. כלומר, תביעה זו תוגש כ'תביעת מזונות ילדים', לבית המשפט לענייני משפחה, על ידי אחד מההורים.

למעשה, נראה כי עצם קיומן של הערכאות המקבילות, יוצר מעין 'מרוץ' בין הסמכויות. זאת לאור העובדה כי הערכאה הראשונה שתקבל את התביעה, 'תקנה' סמכות ראשונית לדון בתביעה האמורה, ובכך תהיה זו הערכאה היחידה שתוכל לדון בתביעה. דהיינו, לערכאה המקבילה לא תהיה אפשרות לדון במקביל באותה תביעה.

באשר לגובה דמי המזונות, חשוב לזכור כי נקודת המוצא בכל הנוגע לחישוב סכום המזונות, היא כי מטרת דמי המזונות היא לשמר ולשמור על רמת החיים הבסיסית של הילדים, וכן על רמת החיים ההולמת שאליה הם התרגלו. לכן, במסגרת קביעת דמי מזונות על ידי כל ערכאה שיפוטית, נהוג לקחת בחשבון מספר שיקולים, שבראשם יעמוד עיקרון העל – "טובת הילד".

:השפעת המשמורת על מזונות ילדים

לאחרונה, החלו פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה, לערוך הבחנה קונקרטית ונכונה עבור כל תביעה, בנפרד. למרות שההלכה היהודית מנחה את אב המשפחה לדאוג לרווחת משפחתו (ומכאן, כי עליו מוטלים מזונות הילדים), בית המשפט לענייני משפחה בחר לפסוק גובה מזונות בהתאם למשמורת. באחד מפסיקותיו, פסק בית המשפט לענייני משפחה, כי היות ומשמורת הילדים הינה משותפת לשני ההורים יחד, ולאור העובדה כי הכנסותיהם של ההורים דומה, אזי המזונות יחולקו שווה בשווה ולא יוטלו על אב המשפחה בלבד.

יוער, כי בכל הקשור לגובה מזונות הילדים, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ובהתאם לצרכי הילד בלבד. ללמדנו, שבהגשת תביעת מזונות ילדים, בית המשפט אינו פוסק באופן דומה, אלא תוך בחינה ממשית של צרכי הילד וטובתו. מכאן, מומלץ תחילה להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה ככלל, ולמזונות הילדים בפרט, על מנת שזה יוכל למצות את זכויותיכם בצורה הטובה ביותר.

[asklaw-il]

מזונות האישה – כל מה שכדאי לדעת:

מזונות הם כינוי לתגמולים המשולמים ככלל ע"י האב, לצורך סיוע כלכלי, לקיום כלכלי הוגן ועוד. החובה לשאת במזונות, היא חובה המוקנית מכוח הדין הדתי–אישי. יתרה מכך, המונח "מזונות", למרות שלרוב נעשה בו שימוש בכל הנוגע למזונות ילדים, למעשה מתייחס לשלושה רבדים: מזונות ילדים, מזונות אישה ולעיתים מזונות מעוכבת.

לצורך הבנה עמוקה יותר, נבהיר שכאשר אנו מתייחסים למזונות ילדים, אזי על האב מוטלת החובה הדתית והחוקית לשאת במזונותיהם, וכל זאת לצורך קיומם הכלכלי ההולם, ולשם מניעת מחסור. כאשר אנו עוסקים במזונות אישה, הרי שאז אנו עוסקים במזונות המשולמים לאישה, גם כן מכוח הדין הדתי, וזאת לשם הבטחת קיומה הכלכלי, וזאת עד לשלב קבלת הגט, כמובן.

במאמר זה נעסוק במזונות האישה. תחילה נעמוד על מהות המזונות וחשיבותם, לאחר מכן נסקור את הליך הגשת תביעת המזונות, וכן נעמוד על המושג 'מזונות מעוכבת'. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות.

?מהם מזונות

למעשה, מזונות מהווים סכום כספי שאותו מעביר הגבר לאשתו, וזאת על מנת לדאוג לרווחתה וכלכלת האישה, בעת הליך הגירושין. כאמור, כשאנו אומרים 'מזונות', הכוונה יכולה להיות עבור מזונות ילדים או עבור מזונות אישה. למעשה, ההבדל בין השניים הוא – מי אחראי על תשלום המזונות. במזונות ילדים, יתכן שהאישה היא זו שתשלם את המזונות, אך במזונות אישה, אך ורק הגבר יהיה האחראי לתשלומם.

כאמור, גבר עשוי להיות חייב גם במזונות אישה, וזאת מכוח הדין הדתי–יהודי. על פי הדין הדתי, בעל חייב במזונות אשתו עד למתן הגט, וזאת כדי לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם, בתקופה שבה הבעל כבר לא מתגורר עמה תחת אותה קורת גג, וכל עוד היא עדיין מוגדרת, לפחות באופן פורמאלי, כאשת איש. ללמדנו, שמזונות אישה ישולמו עד לרגע שבו הגירושין הופכים להיות רשמיים בפסק דין גירושין.

?כיצד מוגשת תביעת מזונות האישה

תביעת מזונות האישה תוגש על ידי האישה בלבד. בדין האישה קיימות ערכאות שיפוט מקבילות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. היות והדין המנחה בדין האישי הוא דין יהודי הלכתי, הרי שתביעות שיוגשו, יישפטו תוך הסתכלות דתית–הלכתית.

את תביעת המזונות ניתן להגיש הן בבית המשפט לענייני משפחה, והן בבית הדין הרבני. אך דבר שחשוב לדעת הוא כי לאישה קמה הזכות להגיש תביעת מזונותיה בבית הדין הרבני, גם ללא תביעת גירושין קיימת.

נסביר: תביעת גירושין תוגש אך ורק לבית הדין הרבני, וזאת בשל הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני לעסוק בהליך הגירושין. על מנת להגיש תביעה בנושא הקשור להליך הגירושין, כמו תביעת מזונות אישה, יש צורך ראשוני, כי תהיה תביעת גירושין. אך במזונות אישה, ההליך מעט שונה: לאישה קיימת הזכות לתבוע את מזונותיה, גם ללא תביעת גירושין פתוחה בבית הדין הרבני, וזאת בשל מטרתם של המזונות – לכלכל את האישה ולדאוג לרווחתה.

על פי ההלכה היהודית, אחת החובות החשובות של הגבר, היא הדאגה לאשתו ולצרכיה האישיים, כמו גם הכלכליים. מכאן, במקרה שבו האישה חשה כי בעלה אינו דואג לה, ויתרה מכך – מחסיר ממנה, היא תוכל לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת מזונות אישה, גם ללא תביעת גירושין. לצד זאת, תביעת מזונות האישה תוכל להתדיין גם בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לפי בחירתה של האישה, לגבי הגשת התביעה באחת מהערכאות הרלוונטיות.

?מהם מזונות מדין מעוכבת

ההתקלות בתופעה של סרבנות גט, נראית בעיקר מצדם של הגברים. המשמעות של סירוב גט, היא: סיטואציה שבה הבעל בעצם מסרב להעניק לאשתו את גטה, ובכך כובל אותה לחיי נישואין בעל כורכה. אישה במקרים כאלו, מוגדרת בתור "אישה עגונה".

אישה עגונה, עדיין נחשבת בתור "אשת איש", כלומר: היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. במקרים שבהם הבעל מסרב להעניק לאשתו גט, מוקנית לבית הדין הרבני סמכות לכפות עליו להעניק גט, ואף להטיל עליו סנקציות קשות אחרות, ביניהן הטלת מזונות לטובת האישה. מזונות אלו נקראים "מזונות מעוכבת".

כלומר: מזונות שמוטלים על בעל סרבן גט, חודש בחודשו, הן כדי להבטיח את קיום האישה, הן כדי לשמש כלי עונשי נגד בעל סרבן גט, והן כדי להטיל על הבעל מעמסה כספית, שתגרום לו להעניק לאשתו גט.

:לסיכום

מזונות אישה הם מזונות שבהם עשוי הבעל להיות חייב במקרה של פרידה או הפסקת הקשר הזוגי. לייעוץ פרטני בנושא, תמיד מומ��ץ לפנות לעורך דין דיני משפחה, בעל ניסיון בתחום.

[asklaw-il]

?איך נתגרש

גירושין הם עסק לא פשוט כלל ועיקר – גירושין הם עסק יקר, לעיתים מכוער, ולבטח הם עסק רגיש שמצריך תעצומות נפשיות ועיסוק מתמשך לתקופה מסוימת. בתור עורכי דין לגירושין, אנו נתקלים בכל סוגי הגירושין. נסביר: ישנם בני זוג רציניים, שיודעים בדיוק מה הם רוצים. זוגות כאלו לרוב מתגרשים בצורה יעילה מאוד, משום שמראש הם עורכים הסכם גירושין. מצד שני, ישנם זוגות שמחפשים את "הדווקא", כלומר – לא משנה מה יקרה, בני הזוג ימררו אחד לשנייה את החיים במשך תקופה ארוכה בבתי משפט. זוגות כאלו, פניהם לרוב למלחמה. הסוג השלישי של בני הזוג, הינו בני הזוג הכועס, אשר רוצים להתגרש ביעילות מצד אחד, אך מצד שני – אלו זוגות שעברו הרבה, ויש בהם כעס רב איש כלפי רעותו או רעהו. לכן, פישור וגישור בין זוגות כאלו, הוא משימה לא פשוטה.

מכאן, כדי לאגד את כלל הזוגות המתגרשים, מצאנו לנכון לעסוק בשני נושאים, במאמר שלפניכם/ן. קודם כל, נציג מספר טיפים לשאלה – כיצד אפשר להתגרש בצורה ראויה יעילה ונעימה. בחלק השני של המאמר, נסביר מהו הסכם גירושין, ומדוע הוא טוב לכם/ן.

את כל זאת, נעשה לידיעתכם/ן ונוחיותכם/ן , הגולשות והגולשים:

?כיצד אפשר להתגרש ביעילות ובקלות

כפי שפתחנו, גירושין הם עסק לא פשוט, משום שהם מורכבים רגשית, אך גם מצריכים מבני הזוג זמן יקר והוצאות כלכליות. עם זאת, בתור עורכי דין לגירושין, אנו יכולים למנות שלושה טיפים, שבהחלט יכולים לסייע לבני זוג להתגרש בצורה יעילה וקלה יותר:

כבוד הדדי: הדבר החשוב ביותר שיכול לסייע לבני הזוג להתגרש בצורה ראויה, הוא לדעת לכבד את הצד השני. זוגות רבים לעיתים שוכחים שהם מתגרשים מבן או בת זוג, דהיינו – אדם שעמו/ה התחתנתם/ן והקמתם/ן משפחה. אם תדעו לכבד את בן או בת הזוג, מניסיון – אנו יכולים לספר לכם/ן שהגירושין שלכם/ן יהיו קלים יותר. בכלל, כאשר נוהגים בחוסר כבוד עם הצד השני, במסגרת הליך הגירושין ובכלל, הצד השני מבקש את נקמתו או מחפש כל דרך להקשות. כדי למנוע התנגדויות רגשיות כאלו, כדאי מאוד פשוט לנהוג בכבוד כלפי הצד האחר.

גישור: כיום, יותר ויותר מקובל לקיים הליך גירושין במסגרת הליך גישור, תוך הימנעות מניהול הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים. הליך גישור, כשמו כן הוא, הליך שנועד להביא את בני הזוג לכלל פשרה. מגשר אינו שופט, וכפועל יוצא – הוא לא שופט את צדקת הטענות של בני הזוג, אלא מסייע לבני הזוג לגשר על המחלוקות שלהם, כאשר התכלית הסופית היא להביא את בני הזוג לידי הסכם גירושין שיהיה לשביעות רצונם. מגשר גירושין הוא בדרך כלל עורך דין דיני משפחה, בעל ידע וניסיון בתחום.

ייעוץ משפטי: הדבר החשוב ביותר בכל הליך גירושין, ואפילו אם אתם/ן ביחסים מצוינים עם בן או בת הזוג, הוא לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין גירושין בעל ניסיון. כדי להתגרש נכון, חשוב מאוד לדעת מהן הזכויות שלכם/ן , ומה אתם/ן יכולים/ות להפסיד במסגרת הליך הגירושין. לכן, הדבר הראשון שיש לעשות בעת גירושין, הוא קודם כל לפנות לעורך דין משפחה, שיוכל לסייע ולהמליץ לכם/ן על הדרכים הטובות ביותר העומדות בפניכם/ן.

?מהו הסכם גירושין

בישראל, כאשר בני זוג מבקש להתגרש, עליו לפנות לבית הדין הרבני – כאשר מדובר בזוגות יהודים. הטעם לכך, הוא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. חוק זה קובע כי בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. הסמכות הבלעדית של בתי הדין הדתיים, היא לעסוק רק בגירושין ונישואין. לכן, זוג המבקש להתגרש, צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במקביל, עניינים הנוגעים לגירושין, כמו משמורת ילדים, מזונות ילדים וגם חלוקת רכוש בין בני זוג, יכולים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (גם בבית הדין הרבני, אך רק במקרים מסוימים שעליהם לא נרחיב במאמר זה). ללמדנו, כי גירושין בישראל הינם עסק יקר ומורכב למדי, גם בשל קיומן של שתי ערכאות שיפוט.

עם זאת, כדי להתגרש, לא חייבים לנהל הליכים: אפשר פשוט לערוך הסכם גירושין, שיהיה לשביעות רצון בני הזוג, אשר במסגרתו יוסדרו כלל ענייני הגירושין, ובכך למנוע הליכים מורכבים ויקרים. לשם כך, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה.

:לסיכום

אתם/ן רוצים/ות להתגרש? פנו לקבלת ייעוץ משפטי וכן תנהגו בכבוד. החשוב לא פחות, הוא תמיד לחתור לקיומו של הסכם גירושין, משום שהאחרון יכול לחסוך לכם/ן הון (רגשי וכלכלי) בהמשך.

[asklaw-il]

על דיני המשפחה בישראל

תחום דיני המשפחה במדינת ישראל ובכלל, הוא תחום פורה ועשיר מאוד, משום שהוא עוסק במספר רב של תחומים שאומנם שונים אחד מהשני, אבל הם מתנקזים לתחום אחד, אשר נוגע למשפחה, על מגוון סוגיה והיבטיה. כמו כן, תחום דיני המשפחה, עוסק במגוון רב של תחומים רגישים ומורכבים, שמצריכים ידע וניסיון רב. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבמסגרתו נסביר לכן\ם, הקוראות והקוראים, מהם דיני המשפחה ואילו נושאים נוגעים לתחום דיני המשפחה. כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים.

נעיר בפתח הדברים, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

:דיני האימוץ

אין ספק שאחד הנושאים המרתקים, המרגשים והקשים רגשית בתחום המשפחה, הוא תחום דיני האימוץ. בישראל, אימוץ נעשה רק לפי חוק האימוץ, התשמ"א–1981. רק שופט יכול לתת צו אימוץ, וכל ההליך תמיד מלווה על ידי בית המשפט ורשויות הרווחה. ייצוג בהליך אימוץ, מחייב ליווי וסיוע משפטי מתחילתו ועד סופו.

:דיני הירושות והצוואות

ירושות וצוואות הן תחום מורכב מאוד, שאין אדם שלא ייגע בו במהלך החיים. התחום מוסדר בעיקרו בחוק אשר נקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965. בישראל, ירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים: האחת היא בהיעדר צוואה, שהרי אז, היורשים קבועים בחוק הירושה (הורים ו\או בן\בת זוג וילדיו של המנוח. הילדים ובני הזוג הם בזכות קדימה). במידה ונערכה צוואה, הרי שהיורשים יהיו לפי הצוואה שנערכה. לשם עריכת צוואה וייעוץ בתחום הירושות והצוואות, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין דיני משפחה.

:גירושין בין בני זוג

אין ספק שגירושין בין בני זוג, הם אחד הנושאים השכיחים ביותר שמעסיקים עורכי דין בתחום המשפחה. בכלל, בישראל ענייני הגירושין הם מורכבים מאוד, מהסיבה האחת – שהם כפופים לדין הדתי. דהיינו – זוג המבקש להתגרש, יצטרך לעשות כן באמצעות פניה לבית הדין הדתי הרלוונטי אליו. כאשר אנו עוסקים ביהודים, הרי שאלו יתגרשו בבית הדין הרבני. במקביל, נושאים אחרים הנוגעים לגירושין, לדוגמא – חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ילדים, בני הזוג יוכלו לנהל את אותם הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה. אין ספק שבמאמר זה לא נוכל לפרוס את הדינים הפוריים והמורכבים העוסקים בגירושין בישראל, אלא רק להציג טעימה. אך כן נוכל להעיר, כי הליך גירושין, על מלוא היבטיו, הוא הליך מורכב, שמחייב הסתייעות בעורך דין דיני משפחה.

:ברית זוגיות

בישראל, קיים חוק שנקרא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010, חוק זה, לכאורה שינה את המשפט הישראלי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אך רק לכאורה. למה? משום שחוק ברית הזוגיות המוזכר, לכאורה מאפשר לבני זוג בישראל, להירשם אצל רשם ברית זוגיות. אך כאן בדיוק הבעיה: הזכות הזו, שלמעשה מבטלת את הסמכות הבלעדית של בתי הדין הדתיים, חלה על קבוצה מאוד מצומצמת של אזרחים, שהם אזרחים שהם חסרי דת. עדיין, התחום הזה מצריך, לא אחת, ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין דיני משפחה.

:הסכמי ממון

אחד הנושאים השכיחים ביותר שמעסיקים עורכי דין בתחום דיני המשפחה, הינו הסכמי ממון. הדין בישראל, הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, קבוע בחוק הנקרא "חוק חלוקת רכוש בין בני זוג, התשל"ג–1973". חוק זה, קובע כי בעת גירושין של בני זוג, רכושם המשותף יחולק באופן שווה, למעט מספר סוגי רכוש, שלא יבואו לידי ביטוי בחלוקה. אך עדיין, זו ברירת המחדל החוקית. לשם התניה על אותה ברירת מחדל, קובע החוק המוזכר מעלה, כי בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון, ובמסגרתו לקבוע חלוקת רכוש אחרת ושונה, שתהיה לשביעות רצונם של בני הזוג. אך עדיין, לשם עריכת הסכם ממון, יש לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה. לשם כך ולשם עריכת הסכם ממון, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

:הורות משותפת

כיום, זוגות רבים בוחרים שלא להינשא ואף שלא לקיים זוגיות מוסדרת (בין אם כזוג נשוי ובין אם בתור זוג ידועים בציבור). אלא מה? זוגות רבים בוחרים לחבור איש לרעהו או רעותו, לשם מטרה אחת – הבאת ילד משותף לעולם. למתכונת זו קוראים "הורות משותפת". לרוב, משום שמדובר בזוגות שהם אינם זוגות רגילים, אזי אופי הזוגיות ודרך גידול הילדים שלהם, מוסדרים באמצעות הסכם אשר נקרא "הסכם הורות משותפת". הסכם זה הוא הסכם כולל, אשר מסדיר את כלל ההיבטים הנוגעים לגידול הילד שעתיד לבוא לעולם. לשם יישומו ועריכתו של הסכם זה, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע נרחב.

[asklaw-il]

כינוס נכסים - חשוב לדעת

אדם הנקלע לחובות, ואין ברשותו את המשאבים לכסותם, יכול להיקלע למצב שבו אחר מחזיק ברכושו, באופן שלא מקנה לו להשתמש בצורה מלאה בקניינו. מטרת ההחזקה היא לשמור על נכס שווה ערך לחוב, במטרה לאפשר ולפדות אותו בעת הצורך. סנקציות של כינוס נכסים ייעשו על ידי רשויות המדינה ולא על ידי פרטים, אם כי אדם פרטי יוכל לפתוח כנגד אותו אדם או חייב, תיק בהוצאה לפועל, ואז, יפעילו בהוצאה לפועל את הסנקציות הניתנות להם על פי חוק, בין היתר – כינוס נכסים.

במאמר הבא נבחן את הליך כינוס נכסים. נבין מי הוא הכונס, אילו פעולות הוא רשאי לעשות, וכן מדוע כיצד להתייעץ עם עורך דין בכל הנוגע להליך כינוס נכסים שנפתחים נגדך, או לחילופין, כשאתה מעוניין לפתוח בהליך נגד אחר.

כל זאת נעשה ונכתוב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. עם זאת, נבקש להעיר כי אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה. כמו כן, המאמר מנוסח בלשון זכר, אך פונה לשני המינים.

?מהו בעצם כינוס נכסים

בשנים האחרונות, לא פעם שמענו על כינוס נכסים של אדם כזה או אחר. לעיתים, מדובר בבעלי הון בעלי אמצעים ונכסים גדולים. אך לרוב, מקרים של כינוס נכסים הם במקרי פשיטת רגל ואובדן נכסים, או עסקאות כושלות של אנשים רגילים מן השורה, שהפרוטה לא מצויה בכיסם. כך או אחרת, יובהר כי אדם שנכנס להליך של כינוס נכסים, בדרך כלל חווה 'נפילה' עצומה, במיוחד כאשר מדובר באדם שבעבר היה בעל כוח כלכלי ובעל נכסים רבים.

אל סיטואציה של כינוס הנכסים, מגיעים אנשים בעקבות חובות כספיים לאחרים, או בעקבות נפילה כלכלית קשה שלמעשה מחריבה את מצבם הכלכלי. פשיטת רגל יכולה להיות גם לאדם בעל נכסים רבים, ואף לטייקון המשפיע על כלכלת המדינה. כאשר אנשים נמצאים בהליך של פשיטת רגל, יתכן ויהיה מדובר בפשיטת רגל יזומה של אדם אחר, כלומר, גורם שלו האדם הפושט את הרגל, חייב כסף. למעשה, אותם גורמים פונים לבית המשפט, בבקשה להכריז על אותו אדם כפושט רגל, וזאת בשל הצורך שלהם לקבל את כספם חזרה, או בשל צורך 'נקמה' באותו אדם החייב להם כספים. אלא שפשיטת רגל הינה עניין סבוך ומורכב ומדובר בקונסטרוקציה משפטית מורכבת, היות ופושטי הרגל דואגים להעביר את נכסיהם לקרוביהם, ולרשום את אותם הנכסים על שמם, על מנת לדאוג ולהבטיח כי נכסיהם לא יילקחו מהם.

למעשה, כינוס נכסים הינו פעולה, שבה אדם יכול לשלוט על נכס של אחר, גם אם קיימת זכות קניינית של בעלות על הנכס. ככלל, ימונה אחראי והוא כונס נכסים, כדי שיהיה ניתן להבטיח שהחייב ישלם לנושה את הסעד שייפסק בבית המשפט (במידה וייפסק כזה). בשלב זה, ההחזקה בנכס תיחשב לזמנית, עד שייקבע סעד קבוע על ידי החלטת בית המשפט. יוער, כי הליך פשיטת הרגל וכינוס הנכסים, יכול להתנהל הן בבית המשפט והן בהוצאה לפועל, תוך פתיחת תיק של פשיטת רגל.

?מי הוא כונס הנכסים

כונס הנכסים, או במינוח המוכר "הכונ"ר", הינו אדם, עורך דין או רואה חשבון, שעליו מוטלת האחריות לניהול נכסיו של החייב, עד למתן החלטה מטעמו של בית המשפט בעניין החייב. כונס הנכסים הוא זה שיאפשר או לא את יציאתו של הנ"ל מהארץ, יקבע את גובה ההחזרים (במידה והוא מנהל תיק איחוד או פשיטת רגל). כתמור�� על ניהול זה, יקבל כונס הנכסים חלק מסכום החוב שייפרע בסוף ההליך. רוצה לומר, כונס נכסים מחזיק באפשרויות ואחריות פעולה גדולות מאוד. סיום תפקידו של כונס הנכסים, יהיה לרוב בסיום ניהול ההליך. היות ומדובר בהליך שלעיתים לוקח שנים רבות, יכול כונס הנכסים להגיש בקשה לשחרור. במקרים חריגים, רשם בית המשפט יוכל לסיים את תפקידו של כונס הנכסים, לאור התנהלות לקויה מצדו.

:חשיבות ייעוץ וליווי מקצועי

בין אם מדובר בהליך שבו הנכם פושטים רגל, או הנכם הגורם שלו חייבים כסף, יש להיוועץ עם עורך דין מומחה ומקצועי. מאחר והעיסוק בכינוס נכסים הינו מורכב מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מומלץ שלא לעבור את ההליך הזה לבד, ולהיוועץ עוד בתחילת הדרך עם עורך דין.

בית המשפט בהחלטותיו, למעשה עורך שיקולים בהתאם לתיק ולמורכבותו, אך אל נשכח כי מדובר בנכסים, כסף, כוח ואמצעים כלכליים, באמצעותם מתנהל אדם למחייתו. בנוסף, הליך משפטי בנושא זה עלול לקחת חודשים ואף שנים, ועד סופו לא תדעו כיצד תסיימו ולטובת מי בית המשפט יפסוק את פסיקותיו.

מכאן, שאם אתם נמצאים באחד הצדדים, הנושים או החייבים, נמליץ להיוועץ ולקחת ליווי של עורך דין מקצועי בתחומו.

[asklaw-il]

חוק יחסי ממון - כך תשמרו על כספכם

כאשר בני זוג נישאים, הם לרוב לא חושבים על סיום הקשר הזוגי ועל התמודדות עם נושאים כלכליים העומדים בפרק זה. בפועל, הנושאים הכלכליים הצצים בעת סיום הקשר, הופכים למשמעותיים ביותר בבית המשפט, בעת פרידה. את זאת, מנסה המשפט הישראלי להסדיר, בעזרת חקיקה המהווה ברירת מחדל לאלו שלא ביצעו הסכם ייעודי לצרכיהם. במאמר זה נסקור: מהו חוק יחסי ממון, מהו הסכם יחסי ממון וכן מה קדם לחוק יחסי ממון.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:חוק יחסי ממון

החוק המסדיר את חלוקת הרכוש כברירת מחדל, הינו חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), אשר חל על זוגות שנישאו החל משנת 1974. על פי חוק זה, בעת פרידה וסיום קשר זוגי, יבצעו בני הזוג חלוקת רכוש על ידי חלוקה שוויונית והוגנת, התואמת את האמור בהלכת איזון משאבים. חלוקה זו, מתוארת בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם".

כאמור, ההתייחסות היא לרוב לתקופה שבה חיו בני הזוג בשיתוף, ולנכסים שצברו יחדיו. בסעיף 5(ב) לחוק יחסי ממון, יש התייחסות לחלוקת רכוש בעת פטירת אחד מבני הזוג. אז, יועבר החלק המתואר בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, ליורשיו של המנוח.

:הסכם ממון

חוק יחסי ממון הינו ברירת מחדל לאלו שאין ברשותם הסכם פרטני הנוגע לדרך החלוקה שלהם. הסכם זה הינו הסכם ממון שנעשה בין בני הזוג, עוד בזמן שיחסיהם תקינים ושיתופיים. תוכן ההסכם הינו רכושי בלבד, והוא ייכתב רק כאשר השניים מיושבים בדעתם, ללא סכסוך או אופק להיפרד, מכיוון שלחץ בעקבות פרידה, יכול להוביל להטיה בכתיבת החוזה והתפשרות של אחד הצדדים, שלא בצורה הוגנת. אך עדיין, אין מניעה חוקית לכתוב הסכם ממון גם בעת משבר, אך תמיד עדיף לערוך אותו בתקופות רגועות ושקטות, שבהן מערכת היחסים תקינה.

ההסכם כולל שני חלקים מרכזיים: רכוש כל אחד מהצדדים לפני הנישואים או הקשר הזוגי, וחלוקת הרכוש לאחר פרידה. להסכם זה יש יתרונות רבים, הן ביצירת וודאות וסדר במהלך השהות המשותפת והן במניעת ויכוחים בעת פרידה של השניים, אם כי מצד שני, ניתן לומר על הסכם זה, כמוריד מהרומנטיקה של בני הזוג, אשר חושבים על פרידתם, בעודם יחדיו.

:בעבר - חלה חזקת השיתוף

נבקש להקדיש גם הסבר קצר, למונח "חזקת השיתוף": עוד טרם חקיקת חוק יחסי ממון, בשנת 1974, קדמה חזקה במשפט הישראלי והיא חזקה השיתוף, בנוגע לחלוקת נכסיהם של שניים. על פי חזקת השיתוף, השניים יצרו ביניהם יחסים, תוך בחירה לשתף אחד את השני בכל תחומי החיים, לרבות בענייני הממון. אי לכך, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע לפני הנישואים או מיסוד הקשר.

חזקה זו נתפסה כלא הוגנת ולא שוויונית, מכיוון שמצבים רבים הביאו צד אחד, אשר הגיע מרובה נכסים לעומת השני, לסיים את הקשר, תוך שהוא מעניק מחצית מרכושו לאחר, זאת ללא כל הצדקה למעשה. מכאן נוסד חוק יחסי ממון, אשר יש בו כדי לתקן את חוסר השוויון. חשוב לציין כי חזקת השיתוף חלה גם היום, הן על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 והן על זוגות המוכרים כ"ידועים בציבור".

:סיכום

העיסוק בחוק יחסי ממון ו/או בפתיחת הסכם ממון, אשר השניים הכינו מבעוד מועד, לרוב יעשה כאשר יחסיהם של השניים יעלו על שרטון ואלו יחליטו על פירוק הקשר הזוגי.

העיסוק בענייני רכוש אומנם משמעותי ותופס חלק נכבד בסכסוך המתרחש בדרך כלל במצב של פרידה, אם כי מדובר בטיפה בים בניהול ההליך כולו. אי לכך ולאור המצב המשפטי הסבוך שנוצר בעת פרידה, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל לסייע הן בהליך המרכזי והוא גירושין או התרת נישואין, והן בענייני רכוש, כמו מימוש ברירת המחדל החוקית, שהיא חוק יחסי ממון, או יישום הסכם הממון, הנכתב מבעוד מועד בין השניים.

[asklaw-il]

על הסכמים וידועים בציבור

בני זוג, השוזרים את חייהם זה בזה, יוצרים שיתוף הנוגע לנכסים של השניים. כאשר יחסיהם של הזוגות הללו עולים על שרטון, יש צורך בחלוקת הנכסים, בין אם נצברו במהלך החיים המשותפים ובין אם נצברו לפני שחיברו בני הזוג את חייהם יחדיו. כך גם כאשר מדובר בידועים בציבור, דהיינו – זוג לא נשוי שמקיים יחדיו קשר זוגי, על כל המשתמע מכך. אך מה הדין באשר להסכם ממון ובכלל זה הסכמים בתחום דיני המשפחה, כאשר מדובר בידועים בציבור?

נעיר: הסכם ממון, כשמו כן הוא – הסכם אשר עוסק בענייני רכוש בין בני הזוג, שיתכן שיהיו נשואים ויתכן שלא יהיו נשואים (ידועים בציבור). ישנם זוגות המעדיפים לחתום על הסכם מסוג זה לפני שנישאו, ובכך לחסוך התעסקות מיותרת, אם בכלל, הנדרשת בעת הפרידה או הגירושין. למעשה, ניתן לומר כי מה שמאפיין את הסכם הממון, הוא שמדובר בחוזה הנערך והמצביע על "פני העתיד". כלומר, בני הזוג יחליטו על חלוקת הרכוש והנכסים בעתיד, ולא מתוך מחשבה על אותו רגע. הסכם חיים משותפים – הוא הסכם שעורכים בני זוג ידועים בציבור, שנועד להסדיר את שגרת החיים המשותפים שלהם. אלו, למעשה, עיקר ההסכמים הנהוגים בין ידועים בציבור.

הפעם, במאמר תוכן זה, נעסוק בהסכם ממון באופן ספציפי, נציג את החוק הרלוונטי וכן נפרט מה צריך להופיע בהסכם, על מנת שייחשב לכזה ויהיה תקף. כל זאת, נכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות, אך נציין כי מאמר זה, הינו מאמר תוכן בלבד. מכאן, שאין לראות בו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

?מהו הסכם ממון

הסכם ממון הינו חוזה כתוב הנערך בין בני זוג אשר בוחרים בחיים משותפים, כלומר, נישואין, או לחלופין, לחיות בשיתוף כידועים בציבור. הסכם ממון עוסק בענייני רכוש בלבד. מכאן, שהשימוש בו ייעשה רק כאשר יבחרו השניים לסיים את הקשר ביניהם, ואז, כדי לא ליצור מחלוקות וויכוחים מיותרים, הסכם הממון יסדיר את חלוקת הרכוש מראש, לפי החלטת בני הזוג, כמובן.

תכליתו של ההסכם הינו ליצור מעין תיאום ציפיות בין בני הזוג בשעת משבר ופירוק הזכויות. הסכם הממון יהיה בנוי ממספר שלבים, כשהמטרה העיקרית בו – לצפות את פני העתיד. כלומר, בני הזוג יחליטו על חלוקת הרכוש העתידית, במידה והם יחליטו לפרק את נישואיהם/זוגיותם. מכאן, שבני הזוג יכללו את כל הרכוש המצוי בידיהם, בין אם מדובר ברכוש פרטי שכל אחד מבני הזוג הביא אתו טרם הזוגיות, והאם רכוש זה יוכר כמשותף או פרטי. מתחילת הזוגיות, תוסדר סוגיית חלוקת הרכוש המשותף, בהתאם להשקעה. חשוב לדעת: הסכם זה הינו חוזה ולכן הוא מחייב מבחינה משפטית. בעת פרידה ייבחן חוזה זה ועל פיו תתבצע חלוקת הרכוש בין השניים, זאת כל עוד מדובר בחוזה תקין ותקף.

הסכם ממון, הוא גם הסכם שבני זוג שהם ידועים בציבור, רשאים לערוך. הם יכולים לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, וכן יכולים לערוך אותו בפני נוטריון.

:דגשים בנוגע לעריכת הסכם ממון

בעת עריכת הסכם ממון, חשוב לכלול את כלל הנכסים, לרבות נכסים רוחניים (קרנות גמל, השתלמות ומוניטין), כדי שלא יישארו תחומים אפורים. כל נושא שלא יוגדר בבהירות בהסכם או תהיה פרשנות נוספת בדבר תוקפו, יידון בעת פירוד הזוג זאת בשונה ממטרתו של ההסכם.

כלומר, על מנת שהסכם הממון יהיה "מושלם", על בני הזוג, בעת עריכת ההסכם, לקחת בחשבון כל נכס ורכוש הנמצא בידיהם, בין אם מדובר בנכס שקיבלו במתנה, קנו מכספי ירושה או קנו יחד בהשקעה משותפת. נחדד ונאמר, כי במידה והסכם הממון ייכתב בצורה פרטנית וקוהרנטית, אזי בעיות ומחלוקות לא יצוצו בעת מימוש ההסכם.

?מדוע כדאי לידועים בציבור לערוך הסכם ממון

מסיבה מאוד פשוטה: דווקא ידועים בציבור, שלא רשומים כזוג באופן רשמי, צריכים ואף להסדיר את התנהלות החיים שלהם, לכל הפחות בפן הרכושי. אי לכך, גם ידועים בציבור, עורכים הסכם ממון, וכן מומלץ לעשות כן.

:סיכום

במאמר זה דנו בהסכם הממון. תחילה, הצגנו מהו הסכם ממון, ממה הוא בנוי, נתנו דגשים והמלצות על עריכה וכן הצגנו את מתן התוקף המשפטי. כאמור, הסכם ממון הינו בעל תוקף משפטי ומטרתו ליצור וודאות וסדר בעת רגע דרמטי, שהוא פרידה בין השניים. בני זוג אשר מגיעים להחלטה לערוך הסכם ממון, למעשה מגינים על רכושם וזכויותיהם, במקרה של פרידה או גירושין.

בחלוף השנים, השתנתה הדעה הרווחת כי הסכם ממון מתאים רק ל"עשירים", ואילו הסכם הממון הוכיח עצמו גם לזוגות במעמד ביניים, שמר על האינטרסים ומנע מחלוקות קשות.